קרנר, ראובן
בן פסיה ומשה. נולד ביום ח' בסיוון תרצ"ו (29.5.1936) ברומניה. ראובן גדל והתחנך ברומניה. שם למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון. משסיים את חוק לימודיו, המשיך ראובן את לימודיו האקדמיים בפקולטה למשפטים. הוא נישא לחברתו טינה ובשנת 1965 עלו יחדיו לישראל. בחודש מאי 1966 גויס ראובן לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים טירונות והוצב לחיל המשטרה הצבאית. בהתחשב בהשכלתו המשפטית נשלח ראובן לקורס חוקרים פליליים. הוא קיבל דרגת רב"ט והוצב לשרת באזור ירושלים. בחוות-הדעת על נגדים כתבו מפקדיו: "ראובן הינו חוקר טוב, בעל יוזמה, צנוע, הגון ומהימן. מקדיש מזמנו הרבה מעבר לשעות עבודה מקובלות". בשנת 1969 הצטרף ראובן אל שורות צבא-הקבע. בחודש נובמבר 1972 עבר ראובן תאונת-דרכים. הוא התמודד למופת עם פגיעתו. למרות שהוכרה לו נכות של 50%, לא ויתר על המשך תפקידו וחזר ליחידתו. בשנת 1979 עבר ראובן הסבה לחיל התחזוקה. הוא נשלח לקורס נגדי רישום. בסיומו הוצב לשרת כראש חוליית ספירות ואובדנים. גם בתפקידו החדש הוכיח ראובן יכולת גבוהה. לדברי מפקדיו היה בעל ידע מקצועי ומילא תפקידו ביעילות רבה. ביום כ' בשבט תשמ"ו (30.1.1986) נפל ראובן בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו רעיה – טינה, ובת – שרה, אח – שמעון, ואחות – סילביה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "ראובן בלט במסירות, באחריות ובדבקותו בכל משימה. נכונותו לעזור ולתמוך היו לדוגמה". בני משפחתו הנציחו זכרו בבית-הכנסת 'שמעון הצדיק' בירושלים
