בן אורה ושמחה. נולד ביום כ"ה בחשוון תשל"ח (6.11.1977) בנהריה. אח לחיים. למד בעירו, בבית הספר היסודי "רמז" וסיים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון "עמל". יעקב ניחן בשמחת חיים שופעת ובלט בנכונותו לעזור ולהשפיע. כתלמיד, הפגין ידע רב בהיסטוריה, והיה ידוע כספורטאי מחונן. הוא התאמן בשקידה בטניס, הגיע להישגים מדהימים, והשתתף בתחרויות בארץ ובחו"ל. כאוהב הארץ וכמאמין בצדקת הדרך שאף יעקב לשרת כלוחם ביחידה מובחרת. בטרם גיוסו יצא לגיבוש ל"שייטת 13" – יחידת הקומנדו הימי של צה"ל, עבר את השלבים הראשונים , אך נכשל במבחנים האחרונים. על אף האכזבה לא התייאש, ו בזכות עקשנותו והתמדתו הרבה התקבל לסיירת "גולני". יעקב התגייס לצה"ל ב-24.3.1996, סיים בהצלחה את מסלול הלוחם המפרך, והיה ללוחם בגדוד "ברק" של חטיבת "גולני". הוא אהב מאוד את הצבא, הפגין יכולת עמידות, מוטיבציה רבה , והזדה ות עם מטרות הצבא . במהלך שירותו קיבל דרגת צלף בכיר, ונחשב לצלף הטוב בארץ. בהמשך יצא לקורס מ"כים (מפקדי כיתות), וזכה לשבחים רבים ממפקדיו . לאחר שחרורו מצה"ל נסע יעקב עם חברים לאוסטרליה, שהה שם זמן קצר וחזר לארץ כדי ללמוד ולרכוש השכלה גבוהה. עוד בטרם יצא מהארץ קיבל זימון למילואים, לפעילות מבצעית באזור שכם. ב-19.3.2001 לבש שוב את המדים ויצא, נחוש ונכון להבטיח את שלומם של תושבי אלון מורה. בראשית משמרת הלילה מצא את מותו, עת צלף ערבי ירה בו והרגו . יעקב נפל בפעילות מבצעית באזור שכם ביום ט' בניסן תשס"א (1.4.2001), בחילופי אש בין כוחות צה"ל לפלסטינים שאירעו מזרחית לכפר סאלם, בין היישובים איתמר ואלון מורה. בן עשרים ושלוש היה בנפלו . הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבנהריה. הותיר הורים ו אח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל. ספד ליעקב מפקד היחידה, סגן-אלוף ילון פרחי: "שעתיים לפני שנפל יעקב מירי מחבלים, עמדתי איתו על אותו גג בעמדה בה שמר, ויחד דיברנו על המשימה עליה הופקדו הוא וחבריו ועל הקושי בביצועה. לפני כעשרים שנה, טרם גיוסי לצבא, הגעתי מתל אביב להדריך נוער בנהריה. כך הסבירו לנו אז ב'צופים' – צריך לבוא ולעזור היכן שצריך. יעקב היה ילד קטן, כאשר שנתיים מא וחר יותר, בהיותי חייל, חלפתי דרך נהריה המופגזת בקטיושות בדרכנו למבצע 'שלום הגליל'. אני זוכר את הרחובות השוממים, את מבטי התושבים ואת הידיעה כי חיילים מכל רחבי הארץ הולכים להגן בגופם על תושבי הגליל, נהריה, שלומי ומעלות. יעקב סגר עבורי מעגל בהיותו אזרח, איש מילואים, אשר דחה נסיעה לחוץ לארץ והלך להגן על תושבי השומרון ומרכז הארץ. אנחנו יודעים שאותו צרור וכדור ממנו נפגע יעקב, מיועד היה לפגוע בנשים, ילדים ואזרחים אשר נעו על הציר שעל הגנתו הופקדו יעקב וחבריו. שבע-עשרה פעמים ירו מחבלים על כביש זה ומאז שהוקמה העמדה – חדלו הפיגועים. צר לי על אחי יעקב. … החברים מספרים על יעקב כי רצה בגיוסו להגיע ליחידה מובחרת, ובהמשך עשה את כל שירותו הסדיר בגדוד 'ברק' של חטיבת 'גולני'. אלינו הצטרף יעקב לפני כשנתיים, כאשר תכונה מרכזית של שמחת חיים ונכונות לעשייה מלווה אותו בכול. המחבלים שירו ביעקב, והמחבל שירה בתינוקת מחברון, חושבים שבמעשיהם יקפלו אותנו אחורה, אך הם שכחו שאנו שייכים לזן אחר. אתם, הוריו, עשיתם דרך ארוכה מאוקראינה לארץ ישראל, כדי לחיות כאן, לבנות, ולהמשיך להיות שייכים למפעל אדיר של שיבת ציון ותקומת ישראל. אנחנו, חבריו למילואים, נמשיך, לא נוותר, ונאבק עד שאויבינו יבינו שבנהריה, בנתניה, בנחל עוז ובאלון מורה, עם עתיק וחזק כשלנו, גם כשהוא נפגע וכואב, לא מוותר ולבסוף ינצח. בשם היחידה, המפקדים והחיילים, אני מצדיע ליעקב על נכונותו, מסירותו והקרבתו. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. יהי זכרו ברוך." לזכרו של יעקב נפתח גלעד דיגיטלי ברשת החברתית "פייסבוק".
