קרן (קרייטנר), אליעזר (“לז’י”)

בן בן-ציון ואלקה. נולד בשנת תר"ץ (1930) בטרנוגרוד שבפולין. כשהיה בן שלוש חלה בדלקת קשה של קרום המוח אך ניצל ממנה בנס. בן תשע היה כשפרצה מלחמת העולם השנייה. במרוצת המלחמה התייתם מהוריו והתגלגל בדרך הנדודים, התלאות והאימים לאורך רוסיה עד לסיביר הרחוקה. משם עבר לפרס ולבסוף הגיע לארץ עם אלף ילדי טהרן והוא בן 12 בלבד. יתום ובודד החל אליעזר לבנות את חייו בארץ. הוא נקלט בכפר הנוער הדתי כפר חסידים ולאחר שסיים את לימודיו שם ניסה למצוא לו בית בעין הנציב ואחרי כן בכפר דרום. התגייס לצה"ל במחצית יוני 1948, למרות שטרם החלים מפצע קשה ברגלו. לאחר מלחמת השחרור המשיך אליעזר לשרת במסגרת צבא הקבע, ובשנת 1953 הוענקה לו דרגת קצין. דרך ארוכה ורבת פעלים עבר אליעזר במסגרת שירותו הצבאי כחייל וכקצין, ולאורך כל הדרך זכה תמיד בהערכת הממונים עליו. היו בו כל התכונות הטובות של מפקד, מחנך ואיש צוות. הוא היה אחראי וישר לב, נאמן למפקדיו, לפקודיו ולמשימה שהופקדה בידיו. אליעזר אהב לצאת לטיולים ברחבי הארץ ובזמנו הפנוי הרבה בקריאת ספרים. הוא אהב ביחוד את התנ"ך ואת סיפורי המקרא. אך דרך עלייתו של אליעזר נפסקה לפתע, בגלל מחלה ממארת שאחזה בו. כשנה וחצי נשא את המחלה ולמרות מאבקו הקשה בה לא הצליח להתגבר עליה. ביום כ' בניסן תשל"ב (4.4.1972), נפטר סא"ל אליעזר בסבל ובעגמה רבה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. הניח אישה ושלוש בנות. לאחר מותו כתב המפקד לאלמנה: "קשה לי לבטא את מה שעבר על כולנו כאן ביחידה. קשה לי אף לנסות ולתאר לך עד כמה הערכנו אותו ואהבנוהו על כל הטוב והישר שבו".