קרן (קירשנבוים) בני (בנימין)
בן זליג וטובה. נולד ביום י"ט בשבט תש"י (6.2.1950) בעיר וילנה שברוסיה וכשהיה בן תשע עלה עם משפחתו ארצה. לאחר שהתגוררו כשנה בקרית גת עברה המשפחה להרצליה. בני למד בבית הספר היסודי ע"ש ויצמן והיה תלמיד מצטיין, לפיכך הוחלט לשלוח אותו לפנימייה לנערים מוכשרים מחוננים ע"ש מאי בויאר בירושלים. גם בסביבה החדשה והזרה השתלב בני עד מהרה בחיי החברה והצטיין בלימודים. הוא היה מארגן את חיי החברה, הרבה לנגן באקורדיון, ועסק בפעולות ספורט שונות, ובעיקר בכדורסל. עד מהרה הפך לצעיר ישראלי לכל דבר ואהוב על חבריו, מוריו ומדריכיו. למרות האסונות שניתכו עליו בזה אחר זה – תחילה מת האב ממחלת הסוכרת וכעבור שנים אחדות נפטרה אמו מהתקף לב – לא איבד בני ממרצו וחיוניותו ומאמונתו ורצונו החזק "לעשות דברים בעולם". בני התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968 והתנדב לשרת בחיל התותחנים. הוא סיים בהצטיינות קורס מ"כים, קורס תותחני תותח מתנייע, קורס מש"קי תותחים מתנייעים וקורס קצינים. בתום שירות החובה התנדב לשירות קבע, והמשיך במסלול הקורסים, ההכשרה והקידום הצבאי. בין היתר סיים קורס צניחה, קורס קציני חיל תותחנים וקורס פקחי אויר, כן עבר השתלמויות בחו"ל וזכה לאות השירות המבצעי. לבסוף מונה למפקד סוללת תותחים מתנייעים. בכל תפקיד שמילא הצליח מאוד וידע להשרות סביבו אוירה של רצינות וביטחון. הוא הצטיין בתחום "יחסי אנוש" והקפיד לדאוג לחייליו-פקודיו הרבה יותר מהנדרש. בראש סוללתו נע בני לגזרות הלחימה השונות בצפון ובדרום וביצע בהצלחה את המשימות הקשות, המסובכות והמסוכנות שהוטלו עליו. ביום י"א בשבט תשל"ג (14.1.1973), נפל סגן בני בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה. השאיר אישה. מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחה: "בני היה מפקד אהוב על חייליו ועל מפקדיו. הוא שימש דוגמה למסירות ולביצוע מושלם של כל משימה שהוטלה עליו. בני היה אחד הקצינים היחידים אשר מראשית דרכו היה ברור כי צומח לנו מפקד מעולה".
