fbpx
קרן-צבי (הירשהורן), ישראל

קרן-צבי (הירשהורן), ישראל


בן שפרה ומשה, נולד ביום א' בסיוון תרפ"ז (1.6.1927) ברמת השרון ולמד בבית-ספר יסודי. היה נער עליז ועירני, אשר חיכה בקוצר-רוח ליום בו יצטרף ל"הגנה". בהגיע יום זה הושבע יחד עם בני גילו, היה מאושר ומלא שמחה, ומאז – חייו היו קודש ל"הגנה". לאחר שסיים את בית-הספר עזר כעובד חקלאי למשפחתו שהיתה מתפרנסת מיגיע כפיה. עם התקרב ימי המבחן בארץ התגייס לפלמ"ח, לחטיבת "הראל". אחרי תקופת-אימונים קצרה הועבר עם יחידתו לסביבות ירושלים ופעל כמפקד כיתה בשער הגיא. באחד הלילות הוטל על כיתתו להטריד את תושבי דיר-איוב על-ידי הטלת רימונים לכפר. היחידה התקרבה למקום וכבר הוציאה את הנצרות מהרימונים, אלא שברגע האחרון נתקבלה פקודת נסיגה והבחורים חזרו כשבאגרופיהם הקפוצים רימונים ללא נצרות. הדרך לבסיס לא היתה קצרה ועל-כן הוחלט לזרוק את הרימונים ללא מטרה מסוימת על-מנת שלא להיפגע מהתפוצצותם. האחד שלא עשה כן – מספרים חבריו – היה ישראל, שחס על הרימון והביאו לבסיס. בדצמבר 1947 נשלח לגוש עציון. היה בין לוחמי השיירה בנבי-דניאל ובדרך נס הצליח לצאת מפורץ-המחסומים של השיירה שתי דקות לפני שהתפוצץ על האנשים שבתוכו והגיע ברגל אל הגוש, בהורגו בדרך שני ערבים מזוינים. בהגיע תורו לטוס לתל-אביב בחר להישאר במקום והיה בין אחרוני הלוחמים בגוש עציון. חבריו מספרים כי ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), יום הקרבות האחרון, שכב פצוע, אך בהתחולל הקרב ליד כפר עציון קפץ ממיטתו ופרץ החוצה כדי לבוא לעזרת הלוחמים. על סף בית-החולים נפגע בצרור כדורים ונפל חלל. ישראל היה חייל ללא-חת והומלץ בשעתו להעניק לו את "אות-הגבורה". ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

דילוג לתוכן