קרן, אילן
אילן, בן רבקה ומנחם, נולד ביום ה' באלול תש"ז (21.8.1947) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי "בית-אור" במושב קדרון, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי במקוה-ישראל. אילן היה חרוץ מאוד ופעלתני מאוד, ושיקע את כל כולו בעבודת האדמה, בטיפול במשק שבמושב. הוא נודע בכושר האלתור שלו ובכישרון ההמצאה והתקין מכשירים וכלים מגרוטאות ברזל ומגזרי עץ. מטבעו היה מצניע לכת, נחבא אל הכלים וביישן, ומסמיק על נקלה, לשמע מחמאה שנאמרה לו בפניו. הוא היה חברותי, מאיר פנים לכל אדם, חביב וטוב-לב, אדיב ונעים הליכות. אילן גויס לצה"ל במחצית מאי 1965 והתנדב לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק, בקורס למפקדי טנקים ובקורס לקציני שריון. הוא היה קצין טוב ומוכשר, יעיל ומסור ובעל יכולת ויזמה. בדרך כלל לא הקפיד עם חייליו בענייני משמעת, כל עוד מילאו את תפקידם כהלכה. על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר ששירת תקופה מסוימת בצבא הקבע השתחרר ולימים נכנס לעבוד בחברת "אגרקסקו". היה לו כושר ארגוני מעולה, כוח עבודה בלתי-נלאה, וכושר חשיבה וביצוע. "אך יותר מכל" כתב הממונה עליו בחברת "אגרקסקו", "היה חבר טוב ורגיש לכל אי-צדק. כולם אהבו אותו ולכולם היה מוכן לעזור, בכל עת, בפשטות ובחיוך". אילן נשלח לסניפי החברה בבריטניה, בצרפת ובאיטליה, כדי לסייע שם בפעילות החברה. מנהל "אגרקסקו" בלונדון כתב עליו: "עם כולם נהג בדרכי נועם ובשקט, בעקביות, תוך מסירות מופלאה לתפקידו. הוא לא בחל בכל עבודה, תמיד מוכן היה וערוך לנסוע לכל מקום ובכל עת, כדי לעזור ולפתור בעיות שהתעוררו. את עבודתו עשה בצניעות, ללא יהירות והתנשאות". כשחזר מחוץ לארץ נתמנה למנהל מפעל "אגרקסקו" באשדוד והנהיג בו שינויים מרחיקי לכת. במלחמת יום-הכיפורים השתתף עם יחידתו בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נפל אילן בקרב ביהודיה, ליד ציר הנפט. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב קדרון. השאיר אחריו אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אילן היה חייל טוב ונאמן, ביצע בדבקות את כל המוטל עליו, והיה אהוד על כל פקודיו ועל מפקדיו". אמו הקימה ליד ביתה פסל לזכרו – אם כורעת על גופת בנה החייל, שנפל במלחמה.
