קרמר, יהושע

בן בתיה וברוך, נולד בשנת 1928 בעיר מולודוצ'נו, פולין. למד ב"חדר" ובבית-ספר יסודי. עם פלישת הנאצים לפולין נרצח אביו ויהושע ברח עם אמו ועם אחותו התינוקת ליער. שם מתה עליו אמו. עם כניסת הצבא האדום, בשנת 1944, יצא מן היער, מסר את אחותו לבית-ילדים רוסי והוא עצמו נתקבל לבית-ספר למלאכה באוראל. בשנת 1946 חזר דרך ה"רפטריאציה" (השיבה חזרה) לפולין, ובלודז' הצטרף לקיבוץ נוער של "השומר הצעיר", עבר עם חברי הקיבוץ לשלזיה ומשם יצאו ב"נתיב הבריחה" דרך צ'כיה, וינה, סלפלדן, עברו את הגבול האיטלקי ובאו לאביליאנה שליד טורינו. שם נכנסו למוסד-נוער ובו למדו והכשירו את עצמם במלאכה בעזרת "אורט". במוסד התגבשה הקבוצה לגרעין הכשרה בשם "לשחרור". יהושע מילא תפקידים מרכזיים בגרעין, כחבר המזכירות, סדרן עבודה, מדריך קבוצת הנוער וכו'. לקראת העלייה ארצה התאחד הגרעין עם קבוצת "במאבק" לארגון אחד בשם "במבחן". בחודש ינואר 1948 עלתה קבוצתם על אוניית-המעפילים הקטנה "ל"ה גיבורי גוש עציון", ואחרי 16 יום של טלטולים בים נתפסה האונייה על-ידי הצי הבריטי סמוך לחוף חיפה ומעפיליה נשלחו לקפריסין. שם עברו קורס מטעם ה"הגנה", למדו עברית ויהושע שימש כמזכיר הקבוצה וכמורה באחת הכיתות. במסגרת עליית-הנוער וחלקם דרך גיוס ל"הגנה" עלו ארצה ב-29.4.1948 ונשלחו כגרעין הכשרה לשער הגולן. מיד מיהר לראות את אחותו שהובאה בינתיים לארץ בעליית-הנוער אך היא לא הכירה אותו. זמן קצר אחרי שחזר לשער הגולן מהפגישה עם אחותו, בשעת הקרב המר על עמק-הירדן, הוטל על גרעינו לשלוח שני אנשים כתגבורת ללוחמי חטיבת "גולני", והגורל נפל עליו. הסורים פלשו לעמק-הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית, תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. בקרב זה נפל ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). יהושע מת על הגנת הארץ שחי בה קצת למעלה משבועיים ימים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'.