קרמרש, אביגדור
בן בלהה ואברהם, נולד ביום ב' בתמוז תרפ"ח (20.6.1928) בתל- אביב וקיבל חינוך דתי בבית-הספר היסודי "תחכמוני". אביגדור היה תלמיד מצטיין. קרתה לו תאונה, והוא נאלץ לשכב בבית- חולים שנה ומחצה. משהחלים, למד בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי, אך לא חזר עוד ללימודים סדירים בבית-הספר. הוא עבד כשליח ומילא תפקידים רבים בקן "גורדוניה" ונודע במסירותו ובפעולתו למען הקרן-הקיימת-לישראל. בעודו צעיר לימים יצא להכשרה בכפר גלעדי ולאחר הקמת קיבוץ מעין ברוך, הצטרף לקיבוץ זה עם יתר חברי הכשרתו. חוויה קשה עברה עליו כשחברו נרצח על-ידי ערבים. לאחר הרצח נעשה רציני יותר, התבגר, ונשא בלבו רצון לנקום את דם רעהו. כלוחם בחטיבת הפלמ"ח "יפתח" השתתף בקרבות הגליל. אור ליום 15.5.1948 יצאה פלוגתו לפוצץ גשר על נהר הליטאני. אביגדור פעל כחבלן והצליח: הגשר פוצץ והפלוגה חזרה בשלום לבסיסה. למחרת, ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948), יצאה פלוגתו פעם נוספת להרוס שני גשרים על ואדי עסל ועל החצבני. אל החצבני הלך אביגדור והגיע עד כדי מרחק 50 מטר מן המטרה. החבלנים שכבו במארב והכיתה שנועדה לכבוש את הגשר התקדמה ונתקלה במשוריינים, שפתחו באש על המסתערים. הכיתה השיבה אש, אך נאלצה לסגת. כשקיבלו גם החבלנים את פקודת הנסיגה, נשאר אביגדור שוכב דומם, כי נפצע מכדור שפגע בראשו. חבריו נשאוהו עימם במשך שעה. אביגדור נאנח חסר-הכרה ואחר נדם. נקבר בכפר גלעדי. זכרו הועלה בחוברת "על מות" בהוצאת קיבוץ מעין ברוך. ביום י"ח בשבט תשי"א (25.1.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
