קרישבסקי, ד”ר גרשון-יצחק

(,איזאק) בן רחל לאה וחיים יעקב. נולד ביום ח' בסיון תרכ"ח (6.1868) בעיר ייקטרינוסלב, אוקראינה. כנצר למשפחה חסידית קיבל חינוך מסורתי אצל טובי המלמדים בעירו, תחילה ב"חדר" ואחר כך בישיבה. הוא היה עילוי שידע סדרים שלמים בעל פה. רוחות ההשכלה שהחלו לנשב ברוסיה הגיעו גם לעירו והוא נתפש לה והחל ללמוד לימודים חיצונים. על אף הצלחתו בבחינות הכניסה לאוניברסיטה לא נתקבל ללימודי רפואה בשל הגבלת מספר היהודים ולכן נאלץ ללמוד בעיר פולטבה בבית הספר לחובשים והשתייך לאגודת "נערי ציון פולטבה". בשנת 1890 עלה גרשון לארץ-ישראל והצטרף לאביו שעלה ארצה שנה לפניו. גרשון עבד במקצועו במושבות הראשונות – פתח תקווה, ראשון לציון ועקרון. לאחר נישואיו לבתיה הירשפלד והולדת בתו, הגשים את חלומו ונסע ללמוד רפואה באוניברסיטת שטרסבורג. הוא התמחה באוניברסיטת וירצבורג והשתלם בכירורגיה באוניברסיטת פלרמו. בדרכו חזרה ארצה נבחן בקושטא וקיבל הסמכה לעבוד כרופא בכל רחבי האימפריה התורכית. ד"ר קרישבסקי היה חבר ב"אגודת הרופאים דוברי העברית", ונבחר פעמיים להיות יושב ראש האגודה. כן היה חבר ב"שפה ברורה" להפצת שפת עבר בירושלים. בשנת 1902 נקרא ד"ר קרישבסקי למלא את מקום אחיו כרופא החדיב (המושל מטעם הסולטן) המצרי. שמונה שנים מילא תפקיד זה וזכה להערכה ולכבוד. את ילדיו שלח לארץ-ישראל כדי שיתחנכו בה. הוא חזר ארצה לאחר פטירת בתיה אשתו (ממחלת השחפת) נשא לאישה את חנה. תחילה עבד כרופא פרטי בירושלים ולאחר זמן היה לרופא המושבה פתח תקווה. במלחמת העולם הראשונה גויס ד"ר קרישבסקי לצבא התורכי ומונה כרופא בבית החולים למחלות מדבקות בירושלים. בתחילת מרץ 1916 נעקץ על ידי כינה נושאת טיפוס הבהרות. חומו עלה מאוד וכדי לצננו שכב על רצפת אבנים קרה בבית החולים. התפתחה בו דלקת ריאות קשה וביום כ"ט באדר ב' תרע"ו (3.4.1916), נפטר ד"ר קרישבסקי והובא למנוחת עולמים בחלקת חב"ד שבבית הקברות על הר הזיתים בירושלים. השאיר אישה, שלוש בנות וארבעה בנים. בעזבונו נשארו עבודות מדעיות רבות שנכתבו בגרמנית. מכתביו קובצו על ידי נכדו גרשון גרא ונדפסו בספר "חמדת אבות". תולדות חייו וקווים לדמותו נתפרסמו בספר "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".