קריצמן, אברהם (אבי)

בן יוכבד ומאיר, נולד ביום י"ט באייר תרע"ב (6.12.1912) בעיר שיקגו, ארצות-הברית. בשנת 1921, בהיותו בן 9, עלה לארץ עם הוריו, שהשתקעו בתל-אביב. אברהם למד בבית-הספר "תחכמוני" ואחר-כך בבית-הספר הריאלי "תחכמוני". בימי מאורעות 1929 הצטרף לתנועת "החוגים", שכונו אחר-כך "המחנות-העולים". לפני סיימו את לימודיו בבית-הספר הריאלי יצא להכשרה במשק שריד, היה בקבוצת "החוגים" בעין טבעון ואחר-כך הצטרף להכשרת הנוער בבן שמן. לאחר שעבד גם בבנייה בתל-אביב, נסע בשנת 1934 לאמריקה וחזר כעבור שנה. אברהם לא מצא סיפוק בחיי העיר ולכן עבר לבן שמן ושימש שם מדריך למטעים עד שנת 1942. במאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט גר בפרדס בודד של הכפר, עבד ושמר בו. בשנת 1941 נשא לאישה את חברתו חדוה והחל לבנות את ביתו. כעבור שנה (1942) התגייס לצבא הבריטי. ב-25.6.1943 עבר משם לצבא האמריקני, כנתין ארצות-הברית, ושירת בבסיס התעופה בעבדן עד 31.10.1945. היתה לו נטייה לכתוב דברי שירה ובעיזבון שיריו מאותה תקופה משתקפת שנאתו הלוהטת לנאצים. בשנת 1945 השתחרר מהצבא האמריקני, חזר ארצה, עבד בחולון כגנן המועצה המקומית ונטע בה את הגן הציבורי הגדול. בתחילת מלחמת-העצמאות מילא תפקידי שמירה בחולון וב-25.5.1948 גויס לצבא ושירת בחטיבת "קריתי" בתפקידי קשר. ב-11.6.1948, יום לפני התחלת ההפוגה הראשונה, נשלח מהקורס בצריפין לאזור ספריה, לבלום את התקפתו הנועזת של האויב בכיוון צריפין ויהודיה. אברהם נשלח לחזית בכיתת הפורצים עם מכשיר אלחוט. כשהותקפה הכיתה מן המארב והקשר נותק, אסף מחבריו את הרימונים ולחם עד הרגע האחרון, עד שכדור האויב פילח את רקתו ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. "והיה אם ייבנה כאן יישוב חדש, בואי הנה ושתלי אי-שם פרחי פרגים. הם צומחים כאן יפה. והיה זה מקום קברי" – כך כתב לרעיתו שלושה ימים לפני הקרב שבו נפל. הניח אישה ושני ילדים. ליום השנה הופיעה חוברת "עלי-זיכרון לאברהם קריצמן" (חולון תש"ט) ובה תולדותיו, זיכרונות, מבחר מכתבים ושירים.