קריספין, דוד

בן סעדה וחיים, נולד ביום י"ג באלול תש"ך (5.9.1960) במרוקו. בשנת 1962 עלה דוד עם הוריו לארץ, והמשפחה השתקעה במעלות. כשהיה בן 4cשנים התגלתה אצלו מחלת-לב קשה, והוא עבר ניתוח לב-פתוח, אבל הניתוח לא עלה יפה, וכעבור כשלוש שנים נאלץ דוד לעבור ניתוח לב נוסף, הפעם בהצלחה. עד גיל 9cהיה דוד בטיפולים רפואיים, ששיבשו את מהלך לימודיו התקין. אבל הוריו דאגו לחינוכו, ובעזרת מורים פרטיים הוא השיג את רמת הלימודים של ילדים בני-גילו והשתלב במסגרת הלימודים הסדירים. הוא למד בבית-הספר היסודי "יהלום" במעלות, והיה תלמיד מצטיין ואהוד על מוריו וחבריו. בן 15 שנים סיים דוד את בית-הספר היסודי ועבר ללמוד בבית-הספר התעשייתי במעלות. הוא היה תלמיד שקדן, נעים הליכות, נהג כבוד בזולת, ובייחוד בבני-משפחתו המבוגרים ממנו. דוד היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", והיה בין מקימיה במעלות. בבית-הספר הוא היה פעיל בגדנ"ע. דוד סיים את לימודיו בהצלחה כמסגר מכני. כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל, הוא ביקש לשרת בצבא, כשאר בני-גילו. אולם הוא נתקל בקשיים, בגלל עברו הרפואי. דוד לא השלים עם דחייתו מן השירות הצבאי, התעקש והתנדב לצה"ל ביוני 1981. הוא הוצב כעובד בסדנה צבאית בחיפה. דוד הצטיין בעבודתו, עלה בדרגות, וחוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "דוד חייל מצטיין, מבצע תפקידו בצורה טובה מאוד, משקיע כל מאמץ לקידום העבודה". בנובמבר 1982, הוא עלה לדרגת סמל. בתחילת מאי 1983, התאונן דוד על מיחושים ופנה לרופא צבאי. הוא קיבל חופשה קצרה וחזר לביתו. ביום כ' באייר תשמ"ג (3.5.1983) נפטר לפתע מהתקף לב. בן 22 שנים הוא היה במותו. דוד הובא למנוחות בבית-העלמין במעלות. הוא השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. מפקד יחידתו כתב עליו להוריו: "הוא ביצע את תפקידו בצה"ל באופן מושלם, והיה תמיד מוכן לעבוד בשעות בלתי שגרתיות. דוד היה חבר טוב לידידיו, ניסה לעזור והיה מקובל על חבריו ומפקדיו. מיומנותו במקצועו הביאה לקידומו בהכשרתו ובעלייתו בדרגות"