קרינר, אליעזר (קושה)
בן רבקה ואריה, נולד ביום כ"ג באדר תרפ"ח (15.3.1928) בתל- אביב. בביתו קיבל חינוך מסורתי. אליעזר סיים את בית-הספר לבנים ובית-הספר התיכוני למסחר. אחר-כך למד שנתיים ומחצה בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב ועבד אצל עורך- דין. הוא הצטיין בכשרונותיו, בעמקות וביסודיות, ובקלות מרובה, כמשתעשע, ניתח כל בעיה. גם לפני בחינות-הבגרות למד כלאחר- יד. אהב לסייע לחבריו בלימודים ובעצה. תמיד היה הרוח החיה בחברה ונכון לכל מעשה-משובה. מגיל 14 היה בגדנ"ע. במלחמת- העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ולשם כך זייף את גילו (היה אז בן 16) אך נפסל. הוא השקיע את מרצו בהדרכה, בארגון ובחג"ם (חינוך גופני מורחב) ויצא לקורס מ"כים. משסיים את הגימנסיה התגייס לנוטרות, השתתף בקורס סמלים ברוחמה והיה אחראי לתחנת הנוטרים בתל חיים. היה חביב על חבריו וגם על פקודיו, שעזר להם בכל יכולתו. עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, השתתף בקרבות באבו-כביר, סלמה, יאזור ומנשיה והצטיין באומץ- רוח כאשר התפרץ ליאזור ללא חיפוי, בראש חוליית-פריצה. הדריך בקורס מ"כים בשרונה, סיים קורס מ"מ ועלה לדרגת סגן בגדוד בחטיבת "גבעתי". יצא עם אנשיו לליווי שיירות, סיורים ופעולות חבלה ומיקוש והשתתף בקרבות באזור גת, ניצנים, פלוג'ה, ועוד. "אין לי זכות קיום רק בשביל עצמי" – נהג לומר. ב-21.4.1948 פרץ בראש מחלקתו לבית דראס, כדי להקל את לחץ האויב מניצנים שהותקפה קשה. בסוף הקרב הלך לחפש אחד מאנשיו שנעדר, ונפצע ברגלו. כשהעלוהו למשוריין נפצע פעמיים נוספות על-ידי הבריטים שהופיעו בינתיים. אליעזר הועבר לבית-החולים "הדסה" בתל-אביב והתענה שלושה חודשים וחצי כשגופו נתון בגבס. אף-על-פי-כן שמר על עליזותו. היה מלא תקווה ותיכנן תכניות לעתיד. ביום כ"ט בתמוז תש"ח (5.8.1948) יצאה נשמתו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. מורו נ. גורן שהספידו, אמר עליו: "אמיץ רוח, נאמן לתפקיד, מוכשר ופעיל… השובב והמקסים. יפה גוף ונפש. דמותך-הוד לא תמוש מזיכרוני".
