קריו, רביב
בן אורה ויעקב, נולד ביום י"ד באייר תשכ"ב (18.5.1962) בקיבוץ מרחביה בעמק יזרעאל. אמו היא ילידת הארץ, בת הקיבוץ, ואביו עלה אחרי מלחמת העולם השנייה מיוגוסלביה, כפליט השואה. רביב התחנך בבית-הספר היסודי בקיבוצו, והיה בין התלמידים הבולטים בבית-הספר. את לימודיו התיכוניים הוא המשיך במוסד החינוכי של העמקים, בקיבוץ מזרע. רביב סיים את בית-הספר במגמת אלקטרוניקה. מוריו ומחנכיו ניבאו לו עתיד מזהיר בתחום המקצוע, שהיה חביב עליו – אלקטרוניקה במסגרת העתודה האקדמאית, אבל רביב העדיף לשרת בחיל קרבי. באוקטובר 1980 הוא התגייס לצה"ל, ושירת בחיל-השריון. רביב עבר אימוני טירונות, השתלם בקורסים מקצועיים אחדים, וסיימם כתלמיד מצטיין. במרס 1981 הוא עבר קורס נהגי טנק "מרכבה", הועלה לדרגת רב"ט ונשלח לקורס מתקדם של מש"קי-טנק "מרכבה" גם את הקורס הזה השלים רביב בהצטיינות. הוא הועלה לדרגת סמל. רביב למד ביסודיות ובהתמדה את כל מקצועות הטנק, והיה בקי בהם. הוא נשלח לקורס קציני שריון, ועבר בהצטיינות את השלבים המתקדמים בקורס. שבועיים לפני סיום הקורס, פרצה מלחמת שלום הגליל. רביב הוצב ביחידת שריון מורחבת, לחם בגיזרה המזרחית והשתתף באומץ ובידע רב בקרבות, כשהוא רוכב על הטנק שלו. ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (8.6.1982), בצהרי היום, ניטש קרב כבד ליד העיירה ג'זין. בעת הקרב, נהג רביב בטנק של המ"פ שלו. במהלך הקרב נפגע מפקדו, ורביב ניסה לחלצו מן הטנק תחת אש האויב, אך הוא בעצמו נפגע ונהרג. בן 20 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות בקיבוצו, במרחביה. רביב השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סגן-משנה רביב קריו נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בעת פעולת חילוץ. שירת כנהג בטנק של המ"פ. גילה אומץ-לב בפינוי המ"פ תחת אש. הוא היה קצין מקצועי, בעל ידע מעשי ותיאורטי רב. שאף להגיע להישגים ושלמות בביצוע".