קרו, ישראל

ישראל, בן זכיה וצדוק, נולד ביום כ"ח במרחשון תשי"ג (16.11.1952) בחדרה. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "גאולים" בירושלים. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. ימי ילדותו עברו עליו במושבה זכרון-יעקב, שם למד ארבע שנים בבית-הספר "רמז" ורכש לו חברים רבים, הן בשכונה והן בכיתה. בהיותו תלמיד בכיתה ה' עבר עם משפחתו לירושלים. בכיתתו החדשה היה שקט ומופנם בתחילה, אך כבר אז התגלו בפניו אותם חן ורצינות שציינו אותו תמיד. המעבר מבית לבית ומכיתה לכיתה היה קשה עליו, אולם לאט לאט נפתח סגור לבו, והוא נקלט בכיתה מבחינה חברתית ורכש עמדה בקרב התלמידים. בזכות רצינותו וחריצותו בלימודים נהיה עד מהרה תלמיד טוב, ומוריו העריכו אותו מאוד. ישראל לא היה חברותי במיוחד ובחר את חבריו בקפידה. הוא אף העדיף לבלות את רוב זמנו בביתו; אך התלמידים ראו בו תמיד שופט ומפשר, ובעת מריבה או ויכוח באו לשאול לדעתו או למשפטו. אמון חבריו ניתן לו בזכות יושרו ושיפוטו, שנעשה ללא משוא פנים, וכן בזכות למדנותו. בזמן מלחמת ששת הימים, כשהיה תלמיד בכיתה ח', קיבל ישראל על עצמו תפקידים רבים ואחראיים ומילא אותם בנכונות ובתושייה רבה. עם סיום לימודיו היסודיים היה הוא היחיד במחזורו שנבחר להמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית. הוא היה גאה על הבחירה, אולם ככל שהרבה לחשוב על כך כן נקפו מצפונו. לקראת סוף שנת הלימודים החליט שאיננו יכול להרשות לעצמו להמשיך בלימוד. כל אחיו עבדו והתפרנסו, והוא לא רצה להיות שונה מהם וללמוד כאילו על חשבונם. הוא ידע היטב מה המצב הכלכלי בבית הוריו, ומצפונו לא הרשה לו להיות סמוך אל שולחנם. אולם בני משפחתו היו גאים בו מאוד ורצו שימשיך ללמוד, ורק אחרי לחצים רבים, גם של המשפחה וגם של מוריו, שהכירו בכשרונותיו, הסכים ישראל להמשיך ללמוד. הוא תכנן ללמוד שנתיים בבית-הספר העיוני, ואחרי-כן ללכת לבית-ספר צבאי, ולרכוש שם מקצוע לעתיד. אולם לאחר שהחל בלימודים התיכוניים שינה את תכניותיו, סיים את לימודיו בבית-הספר העיוני ואף תכנן להמשיך ללמוד באוניברסיטה. על מנת לתרום בכל זאת משהו לפרנסת המשפחה, עבד בתקופות של חופשה בעבודות שונות באוניברסיטה, במקום לנצל את הזמן למנוחה ולבילוי. בבית-הספר התיכון היה ישראל תלמיד צנוע ומכונס בתוך עצמו, ולא שאף אלא להוסיף דעת ולהרבות לימוד. ישראל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה הוצב ביחידה בתפקיד מחסנאי. הוא היה חייל טוב ואחראי ומילא את כל התפקידים שהוטלו עליו בהקפדה ובתבונה. במלחמת יום-הכיפורים שירת ישראל בסיני. בהתקפת מטוסי האויב על כוחותינו ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע ישראל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו הנציחו את זכרו בהקדשת ספר תורה; רשימה לזכרו פורסמה בעלון שיצא לאור לזכר חללי פלוגתו.