קרוצ’י, אבי (אברהם)

בן בכור לשושנה ומאיר. נולד בבאר-שבע ביום י"א בכסלו תש"ם (1.12.1979). מאוחר יותר נולדו שלושת אחיו: עדי, חביב ורחלי. אבי גדל והתחנך בבאר שבע. את מסלול לימודיו החל בבית-הספר היסודי "בית יעקב" והמשיכם בבית הספר התיכון "מקיף ד' ". כשמלאו לו שלוש-עשרה שנים הוריו התגרשו, ואבי נאלץ לעזוב את לימודיו התיכוניים, לסייע לאימו בפרנסת הבית ולקחת על עצמו את תפקיד "ראש המשפחה". אביו נישא בשנית ונולדה לו בת, עדן. בדצמבר 1997 גויס אבי לצה"ל והחל את שירותו כנהג משאית בבסיס תובלה בחיל הלוגיסטיקה. בהמשך הועבר לתפקיד מש"ק תובלה בבסיס משמר הנגב. בשנים אלה צמחה והתחזקה אהבתו הגדולה לצה"ל ולמדינה. אבי היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "הפועל באר שבע". לאחר שחרורו מצה"ל עבד בחברת תובלה כמנופאי ומדי פעם ביקש להצטרף לשורות צבא הקבע. כשנתיים לאחר שחרורו, אבי גויס לשירות קבע כנהג ספארי בנצרים אך לאחר מספר חודשים שוחרר מאחר ולא היה תקן. אבי לא ויתר וניסה בכל פעם מחדש לשוב לשירות בצבא, הוא החל לעבוד על בניית הקיר המפריד בציר פילדלפי כמנופאי בחברת "מנופי סמי". צה"ל החליט לגייסו למילואים בתנאי קבע ויחד עם זאת הובטח לו כי בהמשך יעבור לשירות קבע. ביום י"ב בסיוון תשס"ה (19.6.2005) נפל רב-סמל אבי קרוצ'י בפעילות מבצעית ברצועת עזה. באותו יום ראשון, בשעה 10:30, שני מחבלים יורים טיל נ"ט לעבר מוצב "גירית" בציר פילדלפי, ומסתערים לעבר כוחותינו שעסקו בעבודות הנדסיות שנעשות על ציר פילדלפי כחלק מבניית קיר הפרדה בין הציר לשטח הפלסטיני. ירי הנ"ט שימש כפעולת הסחה שאפשרה למחבלים לפגוע בכוחותינו, הם פתחו באש רובי קלצ'ניקוב אל אנשי ההנדסה וחיילי "גבעתי" שהיו לצידם בטווח קרוב יחסית. מהירי נפגעו שלושה חיילים, ביניהם אבי שהפעיל את המנוף, נפגע בכתף ובגב ואיבד דם רב. שלושת הפצועים פונו באמבולנסים אל מחסום "כרם שלום" ומשם הובלו לבית החולים "סורוקה" על ידי מסוק. בדיוק באותה השעה, אחיו הצעיר של אבי, חביב, חייל "גבעתי", ישב בחמ"ל ושמע את המתרחש בקשר: החיילים דיברו ביניהם על טיל נ"ט שפגע בטנק שאבטח את הכוח. אבי לא נמצא, ומפה לאוזן שמע חביב כי מסוק אוסף שני פצועים קשה, ומפקד הגזרה צועק שיש להנחית את המסוק כי ישנו פצוע נוסף בשטח. חביב הבין שמדובר באחיו אבי והודיע לאמו. כל המשפחה הגיעה לבית החולים "סורוקה", פרט לחביב שנשאר בעזה. לאחר שלוש שעות של מאבק רפואי אבי מת מפצעיו והוא בן עשרים-ושש. אבי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.