קרבצ’וב, אנטון שלמה

בן אלה ווילה לויט. נולד ביום י"ג בשבט תשל"א (8.2.1971) באוקראינה שבברית המועצות לשעבר. בן יחיד להוריו. אנטון היה ילד בריא, טוב לב וסקרן, שגילה עניין בתחומים רבים. כאשר מלאו לו שבע שנים החל ללמוד בבית-הספר. הוא הרבה לקרוא, במיוחד התעמק בפילוסופיה ובהיסטוריה, ואהב תיאטרון ואומנויות לחימה. כשהיה בן שבע עשרה התקבל למכללה ללימודי תיאטרון, אולם בתום הסמסטר הראשון החליט לנסוע למוסקבה. התעניינותו בפילוסופיה ובהיסטוריה קירבה אותו אל הדת, ובמוסקבה עבר אנטון ברית מילה והצטרף לישיבה. במהלך לימודיו בישיבה במוסקבה, הכיר אנטון את הרב מבית הכנסת בלנינגרד. השניים התיידדו ואנטון החליט להמשיך לימודיו בישיבה בלנינגרד, שם המשיך לקרוא ולהעמיק ובילה שעות ארוכות בספרייה. היתה זו התקופה המעניינת ביותר בחייו. אנטון החל לגלות עניין בישראל, הרבה לדבר על עלייה, ושכנע את הוריו לעלות ארצה. כבר בימים הראשונים שלאחר עליית המשפחה ארצה, בדצמבר 1990, החל לימודיו בישיבת "שמיר" בירושלים. אנטון אהב את ירושלים בכל לבו ונשמתו, רצה לגור בה וחלם להרחיב את השכלתו וללמוד באוניברסיטה העברית בפקולטה לפילוסופיה. בעיר שכה אהב, פגש ברעייתו לעתיד, ורה, וביולי 1992 נישאו השניים וקבעו את מגוריהם במושב כרמי צור. בשלהי יולי 1992 גויס אנטון לצה"ל. לאחר הטירונות שובץ לשרת במתקן הכליאה בדהריה. לאחר עשרה חודשי שירות, ביום י"ז בסיוון תשנ"ג (6.6.1993) נפל אנטון בעת שירותו והוא בן עשרים ושתיים. אנטון שלמה הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שמונה, מקום מגורי הוריו. הותיר אחריו הורים ואשה בחודש החמישי להריונה. בתו אנה, שנולדה לאחר נפילתו, דומה לאביה דמיון רב. אלמנתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספרים לבית הכנסת.