קרבני-לוי, אהרון
בן לאה (סעידה) ושלום. נולד בשנת תרפ"א (1921) בבאר-יעקב. ב-1927 עבר עם משפחתו לשכונת מחנה יהודה בפתח-תקווה. אהרון למד בבית הספר הממלכתי דתי לבנים – "נצח ישראל" ובחדר "מורי" בנוסח יהודי תימן. זמן קצר לאחר בואם לפתח תקווה נפטר אביו ועול הפרנסה נפל על שכם אהרון ואמו. הוא נאלץ לצאת לעבודה מיד כשסיים את לימודיו בבית הספר היסודי. הוא עבד בפרדסים, באריזת פרי הדר ובקטיף בננות. הוא היה גם ספורטאי מצטיין; עסק באיגרוף ושיחק כדורגל בקבוצת בית"ר – מחנה יהודה – פתח תקווה. אחיו של אהרון סיפר עליו כי "אהב לעזור לזולת ונתן כבוד לכל הסובבים אותו". במלחמת העולם השניה התגייס אהרון לצבא הבריטי. הוא השתייך ליחידת התובלה העברית 462 ששימשה כחלק ממערך ההגנה של אל-עלמיין. ב-28.4.1943 הפליג יחד עם כשלוש מאות חיילי יחידתו ועם חיילי יחידות אחרות על סיפון האניה "ארינפורה" מנמל אלכסנדריה. יעד ההפלגה היה מלטה. והמטרה היתה לעזור לבנות-הברית בפלישה לסיציליה. בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), בשעות אחר הצהריים, התקיף להק מטוסים גרמני את שיירת האניות. האניה ספגה שתי פגיעות ישירות ותוך דקות החלה לשקוע למצולות. יחד עם האנייה הטובעת, טבעו גם מאה וארבעים מחיילי היחידה 462, אהרון ביניהם. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים קטנה שבקרקעיתה חקוקים שמות מאה וארבעים הנופלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע
