קרביץ, דויד

בן בנימין וצפורה. נולד ביום כ' בטבת תש"ד (29.12.1943) בפתח-תקוה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "נוה-עוז" ולאחר-מכן עבר לבית-הספר התיכון המקצועי על-שם מכס פיין בתל-אביב וסיים בו את המחלקה לרדיו. היה חניך תנועת "השומר הצעיר". השתייך לחברה למדעי-הטבע והיה מדריך גדנ"ע בקיבוץ עין-השופט. השתתף בחפירות במצדה וכן היה מרבה בקריאת ספרים, כי מטבעו רציני היה ומשכיל ואף מעמיק מחשבות. תחביבו בילדותו היה איסוף בולים והיה ממלא אלבומים בהם. לכשנתבגר אהב לערוך טיולים וסיורים ברחבי-הארץ, לעסוק בקליעה למטרה, להתעמק בענייני-רדיו ולהתקשר באלחוט באמצעות התחנה לחובבי-רדיו (הנמצאת בבית-הספר על-שם מכס-פיין, שעם תלמידיו נמנה). כן אהב ספורט – וביחוד שחיה, וגם השתתף כמה פעמים בצליחת-הכנרת. לא דיבר הרבה, אך היה מלא רגש – ובעיקר לגבי משפחתו. צנוע היה בהליכותיו ונחבא אל הכלים – אך גילה עניין בכל. היה ישר-דרך ובו השתלב הדמיון היוצר עם המעשה. ניחן בסבלנות מרובה ובמחשבה צלולה – תכונותיו של חוקר מטבע-ברייתו – ולכן, כתום לימודיו בבית-הספר על-שם מכס פיין, עבר לחיפה ונכנס שם לפקולטה להנדסת-חשמל בטכניון העברי. בלימודיו נתגלה דויד כמוכשר ומשהצטיין בהם זכה למענק כספי בשנה השניה. בגמר לימודיו בטכניון התנדב לצנחנים בדרגת סמל; דרגה זו ניתנה לו בקורס-קצינים אשר עבר אותו במשך ימי חופשותיו מלימודי-הטכניון, ולאחר-מכן קיבל דרגת סגן-משנה ללא קורס-קצינים מאחר שהשתתף בפעולת-התגמול בסמוע. דויד אהב את הצבא והיה קשור לו ועמד לחתום על שירות בצבא-הקבע למשך ארבע שנים. לראשונה גויס לצה"ל באוגוסט 1961 – אולם בערך שבוע לפני שפרצה מלחמת ששת הימים, ביום י"ח באייר תשכ"ז (28.5.1967), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה. מפקד-יחידתו כתב מכתב-תנחומים למשפחה ובין השאר ציין, כי "אפיו המאופק, מזגו הנוח וכשרונו בביצוע ובפיקוד על אנשים עשוהו למפקד טבעי ביחידה… בכל התגלה כאדם שיש לבטוח בו ללא ערעור. היה מקובל ואהוב על הכל והכל העריכו אותו ובטחו בו". את תעודת-הטכניון, שהעניקה לו תואר "מוסמך למדעים" כתום לימודיו, לא זכה לקבל במו-ידיו.