קראם, יעקב-ליבר (גיבור)

בן רחל ושלום, נולד בשנת 1916 בעיר וילקומיר, ליטא. למד בחדרים ובישיבות ונשאר נאמן כל ימיו לתורה ולמצוות להלכה ולמעשה. הוא העפיל ארצה ב-1933 ונשא בגבורה ובשקט את חבלי ההתערות בארץ החדשה ומצוקות חוסר העבודה. בהשתדלות מכרים קיבל עבודה במשק בסביבת ירושלים ובעבודתו החקלאית שקד על קיום המצוות התלויות בארץ. העבודה המיגעת לא מנעה ממנו תפילה בזמנה וקביעת עתים לתורה. משנשא אישה החל לספק חלב ללקוחות בירושלים מהמשק שעבד בו וכשחוסל המשק עבד כמחלק חלב ב"תנובה". כחבר הסתדרות "פועלי אגודת ישראל" השתכן בין הראשונים בשיכון של הסתדרותו ליד סנהדריה. היה פעיל בסידור צורכי הציבור בשכונתו. יסד בה סניף "תנובה" ובמסירות-נפש שקד למנוע מחסור מהתושבים. עם תחילת מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, נטה שכם לביצורה ולשמירתה של השכונה כחבר ה"הגנה". בלילות היה עומד על משמר השכונה לא רק בתורו, אלא גם בהתנדבות במקום חברים שלא יכלו לצאת לשמירה. בימי ההפגזות שכח את חובת הזהירות של אב לשני ילדים קטנים ובתוך אש האויב הלך ממקלט למקלט לספק חלב ולבן לילדי אחרים. משום כך כיבדוהו חבריו בכינוי "גיבור החסד". פעם, אחרי שירות-גבורה כזה באספקת מזון למקלטים, הלך לתחנת ההתייצבות לקבל תפקיד בהגנת העיר, ובדרך נפגע מפגז ונפל ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.