קראוזה, אליהו

בן פרידה וגרונם. נולד בשנת תרפ"א (דצמבר 1920) בלודז' שבפולין. בצעירותו הצטרף לשורות בית"ר וכשבגר היה פעיל גם בברית הצה"ר. בשנת 1939 עלה לארץ-ישראל והצטרף לאצ"ל. כשפרצה במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 605 של חיל החפרים. הוא שירת במדבר המערבי – במרסה מטרוח בסולום ובטוברוק – ובמארס 1941 נשלח ליוון עם החיל שנועד לעצור את פלישת הגרמנים לארץ זו. כעבור כחודש נכנע החיל הבריטי לגרמנים ומרבית אנשיו נפלו בשבי, אליהו ביניהם. כבר ביום הראשן למעצרו במחנה השבויים החל לחפש דרך כדי להימלט ולחזור לחזית. לאחר שלוש שנים ששהה במחנה שבויים בבויטן שבגרמניה בא בדברים עם חבר לשבי דב אייזנברג. ביום כ"ד באייר תש"ד (17.5.1944) ניסו להימלט אך נתפסו מיד והוחזרו למחנה. אחד הסמלים הנאצים ציווה עליהם להילוות אליו באמתלה של חיפוש שבוי שלישי שנעלם ובשדה ירה בהם מאחור. דב נפצע קשה ואליהו נהרג בו במקום. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הבריטי בקראקוב שבפולין. כשנה לאחר נפילתו זכה לקבל ציון לשבח "על שירותים מצויינים ומרשימים" – כלומר על תעוזתו. רשימה לזכרו פורסמה "בזכרם נצח". שמו הונצח ב"ספר ההתנדבות", בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי וב"ספר השנה של העיתונאים" תש"ו. ציון מיקום קברו 4A5. גיל 24. יחידה Pioneer Corps. דרגה Private.