קצין, חיים

חיים, בן לאה ומשה, נולד ביום י"ט באייר תש"ט (18.4.1949) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "בארי", המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ג' על-שם זלמן ארן בחיפה, במגמה הריאלית, ואחרי-כן למד בטכניון, בפקולטה להנדסה אזרחית. חיים היה תלמיד טוב וממושמע ואהוב על מוריו ועל חבריו. מחנכו אמר עליו: "הוא היה דוגמה מאלפת של שילוב הרמוני בין גוף בריא, נפש טהורה ותבונת השכל. תמיד סירב לקבל עליו תפקידים של שררה ושל כבוד, אך נכון היה בכל עת לקבל עליו ביצוע תפקידים, שמילויים חייב פעילות והגשמה עצמית". הייתה בו אהבה רבה לספורט ונלהב היה לתחומים רבים – לכדורגל, לכדורסל, לריצות ולהדיפת כדור-ברזל. הוא היה ההודף המצטיין של חיפה בתחרויות בין תלמידי בתי-הספר העל-יסודיים באתלטיקה קלה, וייצג את בית-ספרו בתחרויות כדורסל. כאשר למד בטכניון נמנה עם נבחרתו במשחקי הכדורגל והכדורסל. חיים נמנה עם חניכי תנועת הנוער העובד והלומד, היה חבר פעיל, והרבה לטייל ברחבי הארץ עם בני קבוצתו. לאחר ששוחרר מן השירות הצבאי הסדיר היה מדריך גדנ"ע בבית-הספר שלמד בו. חיים היה חברותי מאוד וקל להתיידד, נדיב וטוב-לב, אוהב לעזור ונאמן לחבריו ומסור להם. הוא היה צנוע ושקט ולא אהב להתבלט, קר-רוח, כן וחרוץ. הייתה בו תבונת כפיים והוא יצר תכשיטים להנאתו. הוא אהב את הוריו ורחש להם כבוד רב. חיים גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1967 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים חי"ר. את מרבית שירותו הצבאי הסדיר עשה על גדות התעלה, בימי מלחמת ההתשה. הוא השתתף בהרבה פעולות גמול על אדמת מצרים, אך מיעט לספר על כך להוריו ולידידיו. אחד מפקודיו מעיד עליו, שהיה "מפקד קפדן מאוד, בעל כושר גופני ויכולת פיסית ובעל תושייה רבה". ביום העצמאות תשכ"ט נמנה עם החיילים המצטיינים, אשר נתקבלו בבית נשיא המדינה, זלמן שזר. בשנת 1971 נשא את חברתו רוני לאישה. במלחמת יום-הכיפורים נמנה חיים עם יחידת צנחנים נבחרת, שצלחה את תעלת סואץ ולחמה על גדתה המערבית. בתקרית אש שהתלקחה ביום 8.12.1973, במוצב "טווס" דרומית לאיסמעיליה, נפצע חיים אנושות בראשו. עשרה ימים נאבק על חייו וביום כ"ג בכסלו תשל"ד (18.12.1973) מת מפצעיו. לאחר יומיים הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "חיים היה אחד מעמודי התווך של פלוגתו. בצנעה ובשקט, בקור-רוח ובאומץ-לב ניהל ועשה כל שהוטל עליו. ביסודיות ובמסירות רבה פעל בשעת הקרב ובעת רגיעה. חיים השרה תמיד ביטחון והיה מופת ודוגמה לכולנו". בית-הספר העירוני ג', על-שם זלמן ארן בחיפה, הוציא לאור חוברת לזכר בוגריו שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, וחיים בתוכם.