קפניס, יעקב-אבנר

בן רוזה וישראל. נולד בכ"א באלול תרע"ט (16.9.1919) בירושלים. נצר למשפחות פרומקין-קפניס הוותיקות והמעורות בארץ. בהיותו בן שבע-עשרה סיים את חוק לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב, ולאחר שסיים בהצטיינות את בחינות הבגרות התקבל לאוניברסיטה בירושלים ללימודי המתמטיקה והפיזיקה כמו גם לבית-הספר למשפטים. זקוף קומה היה יעקב, עיניו תכלת כהה ועל שפתיו בת צחוק לבבית וכובשת. הוא ניחן בתפיסה חריפה, ומרץ ויוזמה היו בין תכונותיו הבולטות. יעקב היה מעורב ופעיל בענייני ציבור, נמנה על מייסדי אגודת "צעירי בני ברית" וכיהן כנשיא לשכתה בירושלים. היה חבר ארגון ה"הגנה" ולקח חלק פעיל בשורותיו בשנים 1935-1939. עם פרסום צו הגיוס הראשון מטעם הסוכנות היהודית עזב את משרתו ועבודתו הציבורית והתגייס לגדוד ה"באפס" של הצבא הבריטי. נשא אישה וסיים בהצטיינות את בית הספר לקצינים. בי"ח בסיון תש"ב (3.6.1942) נהרג בתאונת דרכים בקרבת חיפה בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק בתל-אביב. מפקדיו העידו כי הוא נמנה על הקצינים המצטיינים ומותו גרם אבידה קשה ל"באפס".