fbpx
קפלרוביץ, גנאדי

קפלרוביץ, גנאדי


בן סופיה ומיכאל. נולד ביום ח' בסיוון תשל"ה (18.5.1975) בעיר מינסק, בירת בילורוסיה, שבברית המועצות לשעבר. גנאדי, בנם בכורם של זוג מהנדסים צעירים, גדל כילד שקט, רגוע ומחונך, שהוריו הרעיפו עליו אהבה רבה והעניקו לו את כל תשומת לבם. כילד צעיר אהב גנאדי לצייר ולרכוב על אופניים והרבה לקרוא ספרים. גנאדי למד בבית-הספר היסודי מס' 111 בעיר מינסק. כבר מגיל צעיר פיתח תחביבים רבים – בגיל שש החל ללמוד שחייה, הקדיש לכך זמן רב והשתתף בתחרויות שחייה עירוניות. בשנות לימודיו האחרונות בבית-הספר במינסק למד גנאדי שחמט ודמקה והצטיין בהם. תחביב נוסף שפיתח בצעירותו היה צילום, בו התמיד גם בארץ. גנאדי אהב מאוד לטייל והרבה לצאת לטיולים עם חבריו ועם משפחתו. בהיותו בן חמש עשרה, עלו גנאדי ומשפחתו לארץ והתיישבו בנצרת עילית. הוריו, שידעו כי השינוי במהלך חייו של נער מתבגר אינו פשוט, חיפשו עבורו את המסגרת המתאימה ביותר. לאחר חודש של לימודי עברית באולפן, החל גנאדי ללמוד בפנימיית "מוסינזון" בהוד השרון. את ההחלטה לעבור לפנימייה קיבלו גנאדי והוריו לאחר שהתייעצו עם חברים ותיקים, ומתוך שיקולים מעשיים: סיכוי לקליטה מהירה יותר בחברה הישראלית וליצירת קשרים חברתיים, היטמעות בתרבות הישראלית, לימוד מהיר של השפה העברית והכרת תחומי היהדות והציונות. במשך שנות לימודיו התבלט גנאדי כאדם שקט ורציני, שבנה לעצמו עולם פנימי עשיר בזכות אהבתו לקריאה והתעניינותו המיוחדת בספרות פנטסטית. גנאדי היה בן למשפחה שהשתרשה בה מסורת של שירות בצבא הרוסי – שני סביו שירתו בצבא בימי מלחמת העולם השנייה וגם אביו שירת בצבא הרוסי. כעת הגיע תורו, ובסוף חודש אוקטובר 1993 התגייס גנאדי לצה"ל ושירת כנהג בבסיס הובלה. על אף הקשיים בתנאי השירות ובתפקידו התובעני, מעולם לא התלונן ולא שיתף אחרים בבעיותיו האישיות. בכל הזדמנות שאף גנאדי להגיע הביתה, אל משפחתו, שאליה התגעגע כל כך. אהבתו הגדולה לספרים סייעה לו גם בזמן שירותו הצבאי והוא הרבה לקרוא ספרי הרפתקאות ופעולה. חבריו לשירות סיפרו, שהיה אדם רציני וחכם, איש ישר ובעל עקרונות. ביום ו' באדר ב' תשנ"ה (8.3.1995) נפל גנאדי בעת שירותו. בן עשרים היה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בנצרת עלית. השאיר אחריו הורים ואחות – טאטיאנה. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק כתב למשפחה: "גנאדי, זכרונו לברכה, שירת כנהג משאית בבסיס הובלה של חיל התחזוקה בפיקוד הצפון, ותואר על ידי מפקדיו כחייל מסור וממושמע, שביצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצון מפקדיו. גנאדי היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד." מפקד היחידה כתב למשפחה: "גנאדי היה מוכן תמיד לתרום ולעזור וראינו בו דוגמה ומופת לחייל מסור, אמין ואהוד, שכל הסובבים אותו רצו להיות במחיצתו".

דילוג לתוכן