קפלן, משה

בן רבקה ואליהו, נולד ביום ב' באייר תרע"ו (5.5.1916) בעיר רדזילושקי, ליטא, ועלה לארץ בשנת 1936 לאחר שסיים 6 כיתות בגימנסיה עברית ובית-ספר מקצועי למיכניקה ומסגרות. בימיו הראשונים בארץ עבד אצל איכרי יבנאל ושם רכש לו ידיעות בחקלאות. בשעות הפנאי הירבה לטייל בסביבה והקדיש מזמנו להדרכה בסניף "הפועל". כשמת אביו, נטל משה על עצמו את עול פרנסת הבית. הימים היו ימי מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט והוא התנדב לשמירה בגוש קוביבה, ליד נס ציונה, יאזור-בית-דגון והגיע למקומות המסוכנים ביותר. בשנת 1938 עבר למושב אבן יהודה והתיישב בו. שם פעל כמחסנאי מטעם ה"הגנה". "ראיתי כיצד היה מעביר מכונת-ירייה לאור היום, אם כי האנגלים התהלכו במושבה" – כותבת אחותו ברשימה לזכרו. ראש מועצת הכפר כינהו בשם: "איש חמודות מאבן יהודה". עם הקמת חיל-הנוטרים התנדב לשורותיו ושירת בו 4 שנים כמדריך לספורט וקפא"פ (קרב פנים-אל-פנים). בתקופת הנוטרות רכש לעצמו את מקצוע החשמל באמצעות שיעורים-בכתב והגיע לידיעה יסודית במקצוע זה. בידיעותיו אלו השתמש אחר-כך בפעולות ה"הגנה": התקין זרקורים ומכשירי-איתות, טלפונים וכו'. כן סיים קורס להתקנת מוקשים חשמליים והפעלתם. במלחמת-העצמאות שירת במסגרת חטיבת "אלכסנדרוני". ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) נשלח עם פלוגה מאנשי אבן יהודה לקרב על טירה, הסמוכה לכפר הס, ושם נפל. עד ראייה לקרב מספר, כי משה המשיך להסתער קדימה גם כשהחלה הנסיגה ונפל עם נשק בידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באבן יהודה. הניח אחריו אישה, שנישאה לו 5 חודשים לפני מותו.