קפלן, בנימין (יהודה)
בן שרה ושלמה, נולד ביום ד' בשבט תרפ"ז (7.1.1927) בתל-אביב ומגיל שלוש ואילך גדל בפתח תקווה. בנימין למד בבית-הספר הדתי "נצח ישראל" ובגלל הכשרונות שנתגלו בו עשה אביו מאמץ על אף מצבו החומרי הקשה, ואיפשר לו את המשך לימודיו בגימנסיה "אחד-העם". מילדותו גילה חיבה לצומח וטיפח גינה מסביב לבית. בבית-הספר גילה נטייה למקצועות טכניים, לעבודה נקייה ודייקנית והצטיין בשרטוט. בהיותו בן 15 הצטרף לתנועת בית"ר והתבלט באומץ-לבו, בתפיסתו ובמסירותו. בשנת 1943 הצטרף עם כל קבוצתו למחתרת אצ"ל. אחרי זמן מועט הועבר מקבוצת שירותי-עזר (הדבקת כרוזים וכד') לחטיבה קרבית. הוא הפסיק את לימודיו בגימנסיה והתמסר לתפקידים אחראיים בארגון, בו קיבל את הכינוי "יהודה". בין השאר שמר על מחסני-נשק בפרדסים ולא חס על בריאותו שנתערערה מחמת מחלה, השתתף בהתקפת המרגמות על מחנות צבא ובפיצוץ תאי הטלפון בערים, בהחרמת חומרי-נפץ מהכוחות הבריטיים, בהתקפה על הרכבת בלוד, בפיצוץ מטוסים ומסילות-ברזל. באחד הימים, בשובו מפעולה, נאסר בין 31 אנשי אצ"ל בחולות הדרום ובעת תפיסתם התנגד בנשק ופצע סרג'נט בריטי ונדון למאסר-עולם. אחרי 13 חודש שוחרר בעת פריצת כלא עכו ונתמנה למפקד החטיבה הקרבית באזור נתניה. היה אחראי לכל הפעולות שבוצעו שם, ובכללן תפיסת שני הסרג'נטים הבריטיים שנלקחו בני ערובה למנוע תליית אנשי האצ"ל ונתלו אחר-כך. בחורף תש"ח המשיך בפעולות-קרב נגד הערבים. באביב השתתף בהתקפת אצ"ל על שכונת מנשיה בצפון-יפו. לאחר-מכן השתתף בהתקפות על רמלה ושם נפל ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948). ביום י"א באייר תשי"ב (6.5.1952) הועבר עם חבריו החללים למנוחת-עולמים בקבר-אחים בקרית שאול.
