קפלון-קוגן, גדעון

בן קלרה ופרופ' ולדימיר קפלון-קוגן, יליד רוסיה, שהיה אחד מחבר-הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים. גדעון נולד ביום כ"ט בכסלו תר"ף (21.12.1919) בעיר ברסלאו, גרמניה. מגיל צעיר נתחנך בקפוט, חווה חקלאית שבעליה יהודים, בה הוקם בית-חינוך (בית-ספר ופנימייה). אחרי עלות היטלר לשלטון נתארגנו בו קבוצות-נוער לעלייה לארץ – וגדעון ביניהם. במסגרת עליית-הנוער עלה ארצה בשנת ;1936 הקבוצה שהתה תחילה באיילת השחר. לאחר שנתיים של הכשרה עבר לשנה שלישית לשער הנגב, ואחרי-כן לגינוסר. לבסוף הצטרף לכפר סאלד כשהקיבוץ עלה על הקרקע. מטעם המשק נשלח לסמינריון של מדריכי-נוער בבית הכרם בירושלים ועסק בהדרכת נוער עולה. בעצם, לא ביקש ללמד אלא ללמוד והיה אוטודידקט בלי לקנות דעת באופן מסודר. בכוחות עצמו סידר לו ספרייה מדעית. התעניין בעיקר בהיסטוריה, בפילוסופיה, בסוציולוגיה, בספרות ובאמנות – והספר לא מש מידו. הירבה בטיולים ובסיורים והכה שורשים באדמת המולדת מתוך הזדהות מלאה עם היישוב כולו. בפרוץ מלחמת-העצמאות, כאשר הותקף המשק לראשונה, התגייסו כל חברי כפר סאלד וגם הוא הצטרף אליהם ושירת כמקלען. גדעון השתתף בקרבות עם כנופיות שהתקיפו את הכפר. הוא התאונן על כאבים אבל רק ברדתו מן המשלט נתברר כי לקה בטיפוס הבטן. הוא הובא לבית-החולים, וכעבור זמן, ביום כ"ב בתמוז תש"ח (29.7.1948) נפטר ממחלתו והובא למנוחת-עולמים בכפרו. הניח אישה, חנה. בנו נולד חמישה חודשים לאחר מותו.