קסלר, צבי (יחיאל)

בן יפה ויצחק, נולד ביום ח' באייר תרפ"ד (12.5.1924) בכפר קטן בצ'כיה. בשנת 1933 עלתה המשפחה לארץ. למד בכפר הילדים שפיה והשתלם בחקלאות. אחרי-כן יצא לתל-אביב ועבד בכל עבודה כדי לעזור לאמו שהיתה מטופלת בילדים. בכפר היה חבר ב"הגנה", השתתף בשמירה במאורעות תרצ"ו, אבל עם צאתו משם נותקו הקשרים בינו לבין ה"הגנה". הוא הצטרף למחתרת לח"י ובשורותיה ביצע פעולות רבות נגד השלטונות הבריטיים. בתחילת מלחמת-העצמאות פעל כחבלן בהתקפה על אבו-כביר, נפצע ברגלו והעלים פצעים אלה מאמו, מחשש לבריאותה. עם קום צה"ל התגייס, הצטרף ל"גדוד הפשיטה" ועלה לדרגת מפקד מחלקה. המשורר אביגדור המאירי מספר עליו, כי חלום חלומותיו היה לפגוע קשה באויב המצרי ב"שיטה יפאנית", לצלול במטוס מלא פצצות, להרוס סכרים בארץ הנילוס ולהציף אדמתם במים – "כמו אז בים-סוף…" צבי היה מפקד זחל"ם ומעל הזחל"ם המתקדם היה נותן הוראותיו לפקודיו ובז למוות המשתולל מסביב. בקרב שייח'- נוראן עלה הזחל"ם על מוקש. צבי נפצע ברגלו אך צחק לרעיון כי יסיעוהו לבית-החולים. ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948), במהלך מבצע "חורב" לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל, תקפה יחידתו את עוג'ה אל-חפיר. פצצת "פיאט" שפגעה ברכבו פילחה את גופו. הוא נקבר בחלוצה. כעבור זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.