קסטרו, אליהו (לקי)

בן מטילדה (לבית ריכטר) ומשה, נולד ביום כ"ד בטבת תרפ"ז (29.12.1926) בחיפה ולמד בבית-החינוך לילדי העובדים בחיפה. עם סיום לימודיו בבית-הספר החל לעבוד כמכונאי בחברת "פורד". בשעות הפנאי הוסיף להשתלם, בייחוד בנגינה בחליל. בקן "השומר הצעיר" בחיפה מילא תפקידי הדרכה במסירות רבה, ומשם יצא להגשמה בקיבוץ יחיעם שבגליל המערבי. בפרוץ מלחמת-העצמאות יצא לליווי שיירות, להביא אספקה לכל מקום הנתון במצור. משהזהירה אותו פעם אמו מפני המוקשים הטמונים בדרכים, אמר לה: "אין דבר, אמא, אנחנו מפרקים את המוקשים ואת המחסומים ועוברים"… ואמנם אליהו עבר מחסומים רבים עד שאת האחרון שבהם לא הצליח לפרוץ. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב. נהג אשר נסע באותה שיירה מספר כי אליהו, שעזר לו לסובב את מכוניתו, יכול היה להציל את נפשו, אולם מסירותו לחבריו באותם רגעי יאוש לא נתנה לו לעוזבם לנפשם ויחד אתם נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנהריה. השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות.