קנר, אהרן (ארי)

בן רחל ויעקב, נולד ביום ה' באב תר"ף (20.7.1920) בעיר לייפציג, גרמניה. למד בבית-ספר יסודי ובבית-ספר תיכון. מצעירותו היה חבר ב"גורדוניה-המכבי-הצעיר", וחבריו הגדירו אותו כ"מראשי המדברים בתנועה, סמל ודוגמה אישית באורח חייו". ערב מלחמת-העולם השנייה עבר לבלגיה והצטרף מיד לחיי התנועה החלוצית. עם החרפת המצב הגיע לשוויץ ועסק בחינוך הפליטים הצעירים שהתרכזו בארץ זו ובהכוונתם לעלות לארץ-ישראל. כאשר אך נתאפשר הדבר, עלה בעצמו לארץ ב-29.5.1945. מיד עם בואו הצטרף כחבר ל"גרעין השוייצי" בקבוצת מסדה. נלקח מיד לתפקידי שמירה והגנה. הוא התגייס לחי"ש והשתתף בפעולות ה"הגנה" במחוז. היה נוטר. השתלם בנושאי צבא וביטחון גם על- ידי לימוד תיאורטי. עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "גולני", השתתף בקרבות בגליל ובעמק הירדן. הסורים פלשו לעמק-הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית, תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. בקרב זה נפל, ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). הוא היה בין המגינים על המשטרה המבוצרת, השרה מרוחו הטובה על חבריו ונלחם באומץ-לב על הבניין ועם נפילתו נפל גם הוא. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'. הניח אחריו אישה.