קניג, ד”ר עמנואל

בנם-יחידם של שושנה-רוזה (בת יהודה-לייב חנקין, מחלוצי ביל"ו ודור העלייה הראשונה בבניין הארץ) ואלכסנדר (ממשפחת תעשיינים יהודים בגרמניה), נולד ביום כ"ד בסיוון תרע"ג (29.6.1913) בעיר פרנקפורט ע"נ מיין, גרמניה. מילדותו היה מחונן בתבונה בריאה, בכושר תפיסה והתרשמות, באהבת האדם וברצון להיטיב ונחשב כחבר טוב, שדעתו ראויה להישמע. הוא גדל בבית ארצישראלי למחצה (כי אמו היתה, כאמור, בת הארץ) ואחרי ביקורו הראשון בארץ, בהיותו בן 12, התחיל ללמוד עברית. מתוך הרגשת שותפות ברוח ובעתיד החיים עם הציבור החלוצי בארץ, הצטרף לתנועת-הנוער החלוצית "תכלת-לבן" (בלאו-וויס) ומילא בה תפקידים מרכזיים בכל שנות היותו בגרמניה. בשנת 1932 סיים ללמוד בגימנסיה בברלין והמשיך ולמד שני סמסטרים הנדסה כלכלית בבית-הספר הטכני הגבוה וקנה לו ניסיון מעשי בעבודה במפעלי "סימנס שוקרט" למכשירי-חשמל. משעלו הנאצים לשלטון הצליח, תודות לאזהרת ידיד, לברוח בזמן והמשיך להשתלם בתורת המשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת ציריך שבשוויץ והיה שם חבר פעיל באיגוד הסטודנטים הציונים "החבר". בינתיים עלו גם הוריו לארץ וכאשר ביקר אצלם מסוף 1934 עד ספטמבר 1935 למד עברית, ספרות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חקר מקרוב את התנאים הכלכליים והסוציאליים והצטרף לשורות ה"הגנה". הוא חזר להמשך לימודיו בשוויץ וכאשר פרצו מהומות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט רצה למהר ארצה ולתרום את חלקו בהגנת היישוב, אך נעתר לשידולי ידידיו ומוריו, שתרומתו למען הארץ תהיה רבה יותר אם ימשיך בהשתלמותו המדעית. בשנת 1939 הוסמך לדוקטור לכלכלה מדינית על סמך חיבורו "מדיניות סוציאליסטית בארץ-ישראל בתשומת-לב מיוחדת להגנת העובדים", שפורסם בגרמנית באותה שנה בציריך ונחשב לספר יסוד ולימוד בכלכלה ובעבודה סוציאלית. זמן מועט לפני פרוץ מלחמת-העולם השנייה הגיע ארצה ופירסם בעברית ובאנגלית את תוכנית דודו יהושע חנקין "תוכניות יישוב בקנה-מידה גדול, המבוססות על יסודות כלכליים". בהזמנת המכון לחקר הכלכלה של הסוכנות היהודית, ערך מחקרים על המצב הכלכלי והסוציאלי של מעמד בעלי-המלאכה. מספטמבר 1941 שימש כיועץ כלכלי לחברת-האשלג, וחברת "הירדן" המסונפת אליה, לחקירת אוצרות הטבע בארץ וכמזכיר "המועצה הארצישראלית" (איגוד התעשיות הגדולות). פעל גם כמזכיר-כבוד של החברה הכלכלית הארצישראלית והתאחדות הכלכלנים והשתתף בגופים ציבוריים שונים, ובכללם – בוועדה ממשלתית. במשך שנים הרצה בבית-הספר לעבודה סוציאלית ובסימינריון של הסתדרות הפקידים. מאמריו הכלכליים בעיתונות היומית והמקצועית הצטיינו בבהירות, עמקות המחשבה, ידיעה מקצועית וראיית הנולד. עמנואל השתלם גם בערבית וסטטיסטיקה. הוא זכה לא רק להוקרה כאיש-מדע מעשי אלא גם לחיבה כללית. בפרק זמן זה נשא אישה. בחורף תש"ח, עם הכנת המנגנון לממשלת ישראל לעתיד לבוא, הופנתה התעניינותו למשרות-מפתח בשני מיניסטריונים, אך קודם כל שקד לקיים את חובתו בהגנת היישוב, בהיותו כבר מאומן לכך. מדצמבר 1947 ואילך שירת ב"משמר העם" בירושלים, והעלים את זהותו ומעמדו, לבל יחוסו עליו ולבל ישלחוהו לתפקידים קלים ובטוחים מסכנות. בראשית מאי 1948 הועבר לחי"ם וביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948), כשנשלח בתפקיד מ"כ לעמדה קדמית בנוטר-דם, נפצע קשה ואחרי שעות מספר מת מפצעיו. נקבר בשייח'-באדר א'. הניח אישה ובעזבונו נשארו חיבורים חשובים בבעיות כלכליות. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.