קניאזלר, יצחק

יצחק, בן לונה וסנטו, נולד ביום כ"ד באב תשי"ב (15.8.1952) באיזמיר בתורכיה. הוא עלה ארצה עם משפחתו בשנת תשל"א (1971), כעשר שנים לאחר שעלה אחיו הבכור. כל ימיו שאף יצחק לעלות ארצה והיה מאושר כאשר התגשם חלומו. את לימודיו היסודיים סיים בעיר הולדתו, איזמיר. לאחר שעלה ארצה הצטרף לאולפן הקיבוץ המאוחד בגבעת ברנר, שם השתלם בלימודי העברית, כדי להקל את קליטתו בארץ. הוא הגיע לאולפן כשהיה בן שמונה עשרה וחצי, וחובת השירות שלו בצבא נדחתה כדי אחד-עשר חודש, עד תום לימודיו באולפן. הוריו נשארו בארץ לתקופה של שנה, ואחרי-כן חזרו ושבו לתורכיה. אחדים מאחיו של יצחק נשארו לגור בארץ, והם היו קרובי המשפחה היחידים שהיו לו. בהיותם קרובים זה לזה מאוד, סייעו זה לזה גם בהיקלטות וגם בחיי היום-יום. יצחק, שהתגייס כמעט מיד לאחר סיום לימודיו באולפן, מצא סעד ועזרה אצל אחיו, שעם אחד מהם אף התגורר זמן מה. יצחק גויס לצה"ל בינואר 1972 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות הוכשר כנהג משאית, וכעבור זמן השתלם בקורס לנהגי מובילים והוסמך לתפקיד אחראי זה. הוא שירת ביחידת הובלה בסיני ובמהלך שירותו השתלם גם בשני קורסים לעברית מטעם צה"ל, וקורסים אלה סייעו לו להיקלט ביחידתו כאחד מן החבורה. יצחק היה חייל שקט וממושמע, אהוב על מפקדיו ועל חבריו כאחד, אחראי בתפקידו ומסור ליחידתו. ביום ל' בתשרי תשל"ד (26.10.1973) נפגע יצחק בחזית הדרום בתאונת דרכים קטלנית, שארעה דרומית לטסה ונפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי