קניאז’בסקי, יורי

בן מינה ויפים. נולד ביום ה' באב תשל"ד (24.7.1974), בעיר אלמה- אטה, שבקזחסטן. אח לאלכסנדרה (סשה). כשהיה יורי בן שנה חלה במחלת מעיים וסבל ממנה עד שמלאו לו עשר שנים. המחלה החלישה אותו עד שאמו התלבטה אם יוכל להתמודד עם הלימודים בכיתה א', אך יורי הוכיח את יכולתו הגופנית ואת כוח רצונו העז. הוא סיים שמונה שנות לימוד בבית-הספר היסודי בקזחסטן, והוסיף ולמד עוד שנה במגמת מחקר בבית-הספר התיכון. בילדותו, אהב יורי בעלי-חיים ורצה מאוד לגדל בעל-חיים בבית. לבסוף, נתרצתה אמו והתירה לו לגדל תוכי מדבר. יורי היה ילד רגיש מאוד, שגילה עניין רב בתחומים שונים ומגוונים. מגיל צעיר אהב לשחק שחמט והרבה לקרוא ולהתעמק בספרי מיתולוגיה, היסטוריה, מאגיה ופילוסופיה, ובספרים על תופעות טבע שאינן ניתנות להסבר, וצבר ידע רב בתחומים אלה. יותר מכל היתה אהבתו נתונה לאסטרונומיה. יורי אהב לצפות בכוכבים באמצעות טלסקופ, שהביא עמו מעיר הולדתו, וידע לזהות קבוצות שונות של כוכבים. חובב טבע היה ואהב לצאת לטיולים עם משפחתו ועם חברים. באחד הטיולים טיפס עם אמו וחברתו על הר תלול מאוד, ולמרות חולשתו לא ויתר ועלה עד לראש ההר. כשהיה בן ארבע עשרה נפרדו הוריו. יורי נהג ללכת בחברת אמו לקונצרטים ולמד לאהוב מוסיקה קלסית. הוא היה מוקסם מנגינה בכינור ואהב במיוחד לשמוע יצירות של מוצרט וברהמס. בשנת 1990 עלה יורי עם אמו ארצה. אביו ואחותו אלכסנדרה נותרו בקזחסטן. יורי ואמו גרו בצפת והוא המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "כנען". קשיי השפה הקשו על השתלבותו בלימודים ולכן, לאחר שנת לימודים בצפת, חזר יורי לקזחסטן, שם סיים את לימודיו במסגרת אקסטרנית וקיבל תעודת בגרות. כשחזר ארצה, עברו יורי ואמו להתגורר בראשון לציון, ועד למועד גיוסו לצה"ל עבד בעבודות מזדמנות. יורי תמיד השתדל לעזור לאמו ודאג לה. ביוני 1994 התגייס יורי לצה"ל והוצב לחיל האוויר כמאבטח מתקנים. יורי היה חייל שקט ומופנם ובעל מוטיבציה גבוהה. ביום כ"ה בתשרי תשנ"ה (30.9.1994) נפל יורי בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. בן עשרים היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ואחות.