קנטר, זאב (וילפריד)
בן חוה (אווה) וליאון, נולד ביום כ"ט בשבט תרפ"א (7.2.1921) בעיר קייב, רוסיה. בהיותו בן חמש היגרו הוריו לקנדה והשתקעו בטורונטו. שם סיים בית-ספר יסודי ובית-ספר טכני. בחודש אוגוסט 1941 התגייס לחיל-האוויר המלכותי הקנדי. הוא קיבל את כנפי-הטיס שלו כעבור שנה לערך ונשלח לאנגליה. שם עשה שנה נוספת באימוני טיס. משסיים את הקורס נשלח לטיסה פעילה מעל לגרמניה. באפריל 1943 נפגע המפציץ שלו מעל העיר שטוטגרט אשר בגרמניה והתרסק. כל אנשי הצוות נהרגו בהתרסקות והוא היחידי אשר ניצל. רגלו נשברה בעת הצניחה והוא שכב במחבוא תשעה ימים. משפחה אחת ריחמה עליו והביאה אוכל למקום- מחבואו. המחתרת עזרה לו להימלט מגרמניה. הוא הגיע לגיברלטר, אחר-כך לשוויץ ומשם טס לקנדה דרך אנגליה. אחרי חודש מנוחה חזר לתפקידו באנגליה והוסיף לטוס ולהפציץ את גרמניה. בחודש מאי 1944 נפגע מטוסו שנית והוא עם שניים או שלושה מחבריו הצליחו לצנוח בשלום. הם נפלו בשבי הגרמנים בסביבת דיסלדורף. הוא נלקח על-ידי הגסטפו לחקירה ממושכת. "עד היום איני מבין כיצד נשארתי בחיים" – סיפר לאמו, אך את הפרטים מיאן לספר. זאב היה אחד ממארגני הבריחה הגדולה ממחנה-השבויים בגרמניה, אשר בה נתפסו חמישים טייסים שניסו לברוח והוצאו להורג. כאשר אלה נתפסו, הוא עוד לא הספיק לעבור את המנהרה מתחת לגדר המחנה, וכך ניצל. ערב כיבוש גרמניה על-ידי צבא בעלות-הברית הובלו השבויים מזרחה, לפנים הארץ. בשעת המסע הזה ברח זאב, הצליח להתחבר ליחידה אנגלית מתקדמת ובעזרתה הגיע לאנגליה. שם נתקבל לראיון אצל המלך בארמונו ומידו קיבל אות-הצטיינות גבוה DFM)). בשנת 1945 חזר לביתו בקנדה. אחרי שובו לא מצא מרגוע לנפשו אחר כל התלאות והעינויים אשר עברו עליו ואחרי כל מה שראה. הוא הגיע לישראל ב5- באוגוסט 1948 עם ראשוני הטייסים המתנדבים והצטרף לטייסת 103 בבסיס רמת דוד. הוא הטיס מטוסי "דקוטה" במשימות הספקה ליישובים מכותרים על-ידי הצבא המצרי, וכן לסדום שהיתה נגישה בדרך האוויר בלבד. במבצע "יואב" ביצע טיסות הפצצה. זאב התחבב על חבריו ליחידה, שהעריכוהו כטייס מצטיין. הוא היה אחד מתוך חמישה טייסים יהודיים מקנדה בעלי ניסיון קרבי המלחמת-העולם השנייה ששירתו בחיל-האוויר של ישראל. ביום כ"א בתשרי תש"ט (24.10.1948), זמן קצר לפני חצות, הוא המריא משדה דוב בתל- אביב לעבר סדום עם מטען אספקה. עשר דקות לאחר ההמראה עלה המנוע הימני של מטוסו באש. הוא שינה כיוון, ככל הנראה בניסיון להגיע לעקרון (תל נוף) לנחיתת-חירום. המטוס התפוצץ באוויר בסביבות קבוצת יסודות ליד תל נוף והתרסק על קרקע. כל אנשי צוות המטוס נספו וזאב ביניהם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות.
