קנטורוביץ, אברהם (“אבי”)
בן מאיר ופניה, ילידי פולין, שהגיעו לארץ אחרי מלחמת-העולם השניה, כחברי גרעין "לשחרור" ונקלטו בקיבוץ שער-הגולן. אברהם נולד ביום כ"ח באדר א' תש"ח (7.2.1948), בעיצומה של מלחמת הקוממיות. הוא בא לעולם אחרי פינויים של ילדי שער-הגולן ושוב נגזרו על ההורים טלטולים ותלאות עד שבאו לחיפה והתיישבו שם. אולם הם חשבו על שיבה למשק ולבסוף הסתדרה המשפחה בטבריה. כאשר הגיע אברהם לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסוד שם ולאחר מכן למד בבית-הספר התיכון "הגליל" שבטבריה. היה חבר בתנועת הצופים (בשבט "כנרת" שבמקום) ומדריך בצופי-ים שם. לאברהם היתה נטייה עזה לקריאת ספרים והוא היה ה"כתב" של עיתון-הצופים "היה נכון", אשר בו פירסם מאמרים על נושאים שונים (כגון המוות, פצצת האטום, הרג מתוך רחמים) ועל ימאות. בשבט-הצופים זה התגבשה נטייתו ושאיפתו לימאות ולחיל-הים. לאברהם היה חוש מוסיקלי והוא למד לחלל בחליל ולנגן באקורדיון. בבית-הספר היה מופיע בהצגות ואפשר היה לסמוך עליו בהינתן לו תפקיד, כי ההצלחה צפויה לו. אברהם הכיר תמיד, בשעת טיולים בהרים, כל פרח שנקרה לו בדרך. הוא היה שומר מצוות כי אמר ש"חייבים להאמין". בין השאר היתה מצות כיבוד אב ואם יקרה בעיניו. גויס לצה"ל באפריל 1966 והוצב לחיל-הים ועבר בהצלחה ובהצטיינות קורסים של מ"כ ושאר קורסים מקצועיים עד שהיה לאחראי על המכ"ם שבמשחתת "אילת", אשר בה שירת. בחיי-הצבא ידע לשמור סוד ולמעט בדיבורים. בחופשות, כאשר שב הביתה היה מוכן תמיד למלא כל שליחות ולהושיט כל עזרה כדי להמשיך ולתרום את חלקו לחיי-משפחה סדירים. הוא שאף להתקדם במקצועו הצבאי וחדרו היה מלא ספרים בשטח הימאות וגם ספרי הגות ועיון. מפקדיו שיבחוהו על הישגיו אך מטבעו נמנע מהתבלט והיה מאופק, צנוע, שליו ומתון. ייתכן שאהבת האדם שבו המריצה אותו להכיר את נפש-האדם ולכן היה בתכניתו ללמוד קרימינולוגיה לאחר שישתחרר מצה"ל. בין שאר תכניותיו היתה התכנית להעביר את מושב-ההורים לחיפה, מרוב מסירותו להם, כי הוא היה משענת של המשפחה לעת זקנה ולא פעם אמר: "לעולם לא אעזוב אתכם… תמיד אדאג לכם שלא יחסר לכם דבר". הוא בחר להוריו דיור-קבע וקבע חדר לאביו: "כאן יוכל אבא לבלות בשקט בקריאה ובהאזנה לרדיו אחרי כל מה שעבר עליו מגיעה לו פינה שקטה". אולם, כדברי אמו, "הכל נראה ורוד" עד שבא יום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967) בו טובעה אח"י "אילת" על-ידי טילים מצריים מול חוף רומני שבצפון סיני ועמה מצא אברהם את מותו יחד עם שאר חבריו-לצוות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בטבריה.
