קנולר, אליעזר (ארוין)

בן לילי ויצחק, נולד ביום י"ב בחשוון תרפ"א (24.10.1920) בעיר מנהיים, גרמניה למשפחה ציונית שומרת-מסורת ועלה ארצה בערב ראש השנה תרצ"ז (1936) במסגרת עליית-הנוער. הוא התחנך בקבוצת רודגס ליד פתח תקווה וכשסיים את לימודיו הצטרף לקבוצת "אמונים" של הפועל המזרחי. בהיותו בן 20 נשא אישה, עזב את הקבוצה ועבר לירושלים, שם הוסיף לפעול כחבר ה"הגנה". הוא נאבק קשה על קיומו ועבד בכל עבודה שמצא. הוא ביקש ללמוד נהיגה והשיג סיוע לכך מעליית-הנוער, אך בינתיים פרצה מלחמת-העולם השנייה. אליעזר היה מהמתגייסים הראשונים לצבא הבריטי ושירת בסוריה, במצרים, בצפון-אפריקה, באיטליה ובגרמניה. בהגיעו לאירופה עזר לאחיו פליטי המחנות ולמעפילים. אחרי ארבע שנות שירות השתחרר מהצבא ופנה למקצוע הצילום, שלמד בצבא. את מקצועו העלה לדרגת אמנות ובו-בזמן השלים את השכלתו הכללית. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב בין הראשונים והיה ממגיני ירושלים. ביום עבד ודאג לפרנסת הוריו, שאך זה עלו ארצה, ובלילה שמר וגם עסק בענייני הצילום הצבאי לצורכי ה"הגנה". ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948) קיבל פקודה לנסוע לעטרות לערוך צילומים בשירות ה"הגנה". השיירה הותקפה בדרכה ליד שועפט על-ידי המון ערבי, ובקרב שניטש נפגעו כל אנשי השיירה ואליעזר היה בין הנופלים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.