קמפי, דוד (דאריו)

בן איריס ומכס, נולד ביום י"ג באב תרפ"ד (13.8.1924) בעיר טריאסט, איטליה, לאביו שהיה יוצא פולין ולאם נוצריה, איטלקיה. דוד סיים בית-ספר יסודי והתקרב ליהדות רק עם גבור האנטישמיות באיטליה. הוא יצא להכשרה, עבד במספנות טריאסט ובינואר 1940 עלה לארץ. הוריו נספו בגולת איטליה. גבעת ברנר היתה תחנתו הראשונה בארץ. הוא התחנך בקבוצת נוער עולה ועבד במסגרות ובמכונאות. לאחר שעבר הכשרה גם באשדות יעקב הצטרף לקבוצת "רביבים" בראשון לציון ואיתה עבר להתיישבות בעסלוג' שבנגב. היו לו "ידי זהב" והיה מוכשר לעסוק בכל מלאכה: נהג, טרקטוריסט, נשק, אלחוטאי, חשמלאי, שען ועוד. בתקופת מלחמת-העצמאות, כשהחלו ימי המצור על הקיבוץ, למד מלאכה נוספת: חבלה, שבה מצא אחר-כך את מותו. אור ליום 11.6.1948, יום ההפוגה הראשונה, תוכננה פעולת כיבוש ביר-עסלוג' ודוד צורף לקבוצה הלוחמת. מבין 6 חברי הקבוצה שהשתתפו בכיבוש נשאר הוא בחיים ולמחרת התהלך כל היום בכפר הכבוש ועסק בביצור ובמיקוש. לפני התחלת ההפוגה השנייה תקף האויב את המשלט ומשנפגע צינור המים טיפס דוד על המגדל וסגר את מכל המים לבל יתבזבז הנוזל היקר. ביום 19.8.1948 ניסה דוד לפוצץ פח-הצתה ובתאונה שאירעה ניצתו בגדיו באש והוא עלה כולו בלהבות. בדרך לרוחמה, אליה הובל במשוריין, התענה בייסורים קשים, וביום י"ד באב תש"ח (19.8.1948), נפטר מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברביבים.