קמפינסקי, גבריאל (גבי)

בן שרה וישראל אליהו. נולד ביום כ"ח באב תרע"ט (24.8.1919) בעיירה פרשקא שבפולין. כשהיה בן שלוש עבר עם הוריו ועם חמשת אחיו לברסלאו שבגרמניה, קיבל חינוך יהודי מסורתי ואף למד זמן קצר בישיבה בעיר פראנקפורט דמיין. ב-1935 עלה לארץ-ישראל במסגרת עליית הנוער ושהה בקיבוץ רודגס של תנועת הפועל המזרחי. אחרי-כן היה לחניך בבית החרושת קרמנר שבמפרץ חיפה וכעבור זמן מצא עבודה כפועל בניין. באותה עת התגורר עם אחיו בקריית-ביאליק ועבד בחיפה. בלילות היה משמש כנוטר ומסייע בפועלות ה"הגנה" באזור זה. גבי היה עלם חסון ויפה-תואר, אדיב וחייכן. כל מכריו חיבבו אותו מאוד וביקשו את חברתו. להוריו, שעלו ארצה לאחר זמן, היה בן מסור ודואג והשתדל ככל יכולתו לעזור להם בפרנסה ובהתאקלמות בארץ. מנעוריו היה ספורטאי נלהב והצטיין בענפי ספורט שונים כמו כדורגל, שחייה, טניס שולחן וג'יו-גי'טסו. בשעותיו הפנויות הרבה לשחק כדורגל והיה חבר בקבוצת הכדורגל של הפועל כפר אתא. עם זאת השתדל לקנות השכלה ודעת ככל שיכול. בשנת 1940 נענה לקריאת מוסדות הישוב והתגייס לצבא הבריטי. הוא הוצב ליחידת הנהגים העבריים של חיל התובלה ונשלח למצרים. בהמשך שירותו עלה לדרגת קורפוראל. בשלהי אפריל 1943 יצא שיירת אניות של בעלות הברית מאלכסנדריה של מצרים, דרך מלטה לסיציליה כדי להשתתף במבצע הפלישה לאירופה. באחת האניות, ה"ארינפורה", היו גם אנשי יחידתו של גבי. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) בצהרי היום חג מעל האניות מטוס סיור גרמני שהזעיק מיד מטוסי הפצצה. אלה הגיעו למקום בשעות הערב והפציצו את שיירת האניות. בהפצצה ספגה ה"ארינפורה" שתי פגיעות ישירות וטבעה. מאה וארבעים מחיילי היחידה ובהם גם גבי נספו באסון. שמו נזכר ב"חוברת לחייל", ב"ספר העיתונאים", ב"ספר ההתנדבות" ובספר "יזכור שיצא לאור מטעם מכון ז'בוטינסקי. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הניספים באסון אנדרטה בדמות אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.