קמחי, עלי
עלי, בן ויקטוריה ודב, נולד ביום ט' בכסלו תשי"ב (8.12.1951) בעכו ולמד בבית-הספר היסודי "התומר" בעכו. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר לקציני-ים "כ"ג יורדי הסירה" בעכו. את שנות חייו הראשונות עשה עלי בתחנת הנסיונות "יד נתן" ליד עכו, שם בילה שעות רבות בחיק הטבע. בהיותו בן חמש עברה משפחתו לגור בעכו וכעבור שנה החל את לימודיו בבית-הספר. במכתבה להורים סיפרה המחנכת של עלי בכיתות ו'-ח': "אני זוכרת את עלי כנער בעל עיניים יפות ושובבות, רעמת שיער ומבט חריף. הוא היה תלמיד מוכשר, וכשרציתי לקבל תשובה נאה לשאלותי, בשיעור תנ"ך או בשיעור היסטוריה, נהגתי לפנות אל עלי ולאפשר לו להשמיע את דעתו; וכמובן – תמיד זכיתי לרעיונות מבריקים ובלתי רגילים. הסדר היה ממנו והלאה, אך הדבר לא מנע ממנו להתעניין בבעיות העולם והמדע ולקרוא ספרים רבים. הוא היה מקובל בחברה ונודע כחבר טוב". בשנות הלימודים האחרונות בבית-הספר היסודי הצטרף עלי לתנועת הנוער "הצופים" ונטל חלק בפעולות "צופי הים" – בחוג לשיט המשותף לנוער יהודי וערבי. מילדותו היו לעלי נטיות מיוחדות וכישרון רב לציור והוא עסק ברישומי פחם וטוש ולעתים אף בציורי שמן. עלי גויס לצה"ל באפריל 1970 והתנדב לחיל הים. לאחר הטירונות השתלם בקורס מכונאות והוצב בתפקיד מכונאי בשייטת סטי"לים. כעבור חודשי שירות אחדים בשייטת הסטי"לים ביקש לעבור לשרת בקומנדו הימי. מבוקשו ניתן לו והוא עמד בהצלחה בקורסים הקשים והמפרכים, שנועדו להכשירו לתפקידו החדש. עלי הצליח מאוד בתפקידו בקומנדו הימי ומילא בנאמנות וביעילות את המשימות שהוטלו עליו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לבצע משימות שונות נגד האויב בים. ביום האחד-עשר למלחמה יצא עלי עם אחדים מחבריו ליחידה למשימה נועזת. הוא נשלח לנמל פורט-סעיד, כדי להטביע כלי-שיט מלחמתיים של המצרים, שעגנו במעגן צבאי מוגן. עלי ובן-צוותו – עודד אמיר – הצליחו להגיע למעגן ואף הטביעו שלוש ספינות מלחמה, ביניהן ספינת טילים וספינת טורפדו, אבל הם לא חזרו ממשימתם. תוצאות ההתחקות אחר גורלם חיזקו את הדעה שעלי וחברו מצאו את מותם בעת הנסיגה מאזור הפעולה ועלי הוכרז כנעדר. אחותו, אופירה, כתבה מכתב אל ג'יהאן סאדאת, אשת נשיא מצרים ואף קיבלה תשובה: "גופתו של עלי לא נמצאה" – כך נאמר במכתב. כעבור זמן הוקמה מצבה לזכרו של עלי בהר הרצל בירושלים, בחלקת הקבר לזכרם של חללי צה"ל, אשר מקום קבורתם לא נודע. תאריך נפילתו נקבע ליום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973). עלי השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הוענק לו עיטור העוז והועלה לדרגת רב-סמל. בשירותו הצבאי השתתף עלי בפעולות קומנדו רבות ומסוכנות, ביניהן מספר פעולות שהותרו לפירסום – פעולת הקומנדו בביירות והקרב האווירי בחודש ספטמבר 1973, בו הופל מטוס סורי על טייסו. עלי משה את הטייס מהים, שחררו מהמצנח והשיב לו את חייו. משפחתו הוציאה לאור לקט מודפס מציוריו ובשיתוף עם עיריית עכו, מועצת הפועלים, יד-לבנים והוועד למען החייל, הקימה קרן מלגות על-שמו לעידוד תלמידי בתי-ספר יסודיים בעכו. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
