קלרמן, רומן

בן אנה ואברהם. נולד ביום כ"ה באייר תשל"ג (27.5.1973), בעיר נדרה שבמולדבה, חבר העמים. בן בכור למשפחה בת שני ילדים. בבתי-הספר בעירו רכש רומן את חינוכו והשכלתו העממית והיסודית ובתיכון המקצועי התמחה באלקטרוניקה. בבגרותו, נהנה לעסוק בתחום זה, לפרק ולתקן מכשירי חשמל שונים. היה תלמיד טוב ואהוב על חבריו. שנה לאחר סיום לימודיו, ב-1991, עלה רומן ארצה, שבועיים לפני משפחתו, על מנת להתחמק מהגיוס לצבא הרוסי. שנה וחצי התגוררה המשפחה בקרית מוצקין ובשנת 1993 עקרה למגדל העמק. רומן למד באולפן לעברית וסייע לדודו בעבודה במסעדה. בסופי השבוע טייל עם ידידים ברחבי הארץ, כדי להכירה ולהתאקלם בה. בינואר 1994 גויס רומן לצה"ל והוצב בנח"ל. לאחר קורס אחזקת רכב מונה כרכז אחזקה באחד מגדודי החיל, וממנו יצא ועבר בין בסיסי החיל השונים, לשמש כאחראי רכב על פי הצורך. הוא אהב את שירותו הצבאי, אך במקביל, ביקש וקיבל היתר לעבוד בתעשייה, כדי לסייע בפרנסת המשפחה, ואף לחסוך כסף ללימודים ולחתונה עם חברתו. חבריו ליחידה מספרים, כי היה אדם רציני ואחראי, שקט ואדיב, אופטימי ומלא תוכניות לעתיד. היה מסור מאוד למשפחתו, וסייע בכל עבודות הבית. רומן נהרג בתאונת דרכים, כשלושה שבועות לפני השחרור, ביום ל' בסיוון תשנ"ו (17.6.1996). לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. השאיר אחריו הורים ואחות צעירה – ויקטוריה. רומן הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין במגדל העמק. בן עשרים ושלוש היה בנופלו. במכתבו למשפחה השכולה, כתב סגן-אלוף דרור, מפקד הגדוד: "סמ"ר רומן קלרמן היה חייל למופת, וביצע את תפקידיו בשקט ובשלווה. הוא רכש חברים רבים וזכה להערכה רבה ממפקדיו. הכרנו אותו כחייל שמבצע את כל המוטל עליו בצורה הטובה ביותר, ללא טענות וללא היסוסים. כל משימה שהיה נחוץ בה חייל אחראי, רומן נשלח אליה. רומן יחסר לנו, מפקדיו וחבריו, כחייל היודע להקשיב לחבריו. יחסר לנו רומן, שתמיד ספר בידו, כחייל מסור ואחראי"