קלפה, זאב-אברהם (קוקו)
בן בתיה ולוי, נולד ביום כ"ט באלול תשי"ז (25.9.1957) במושב יושיביה שבנגב הצפוני. בהיותו צעיר לימים עברה משפחתו לגבעת-שמואל, שליד בני-ברק. זאב גדל במשפחה מרובת-ילדים. הוא למד בבית-הספר היסודי "אור יעקב" בשכונתו, ואחרי שסיים את לימודיו היסודיים יצא לעבוד כפועל מוסך באזור. הוא למד מהר את מקצוע מכונאות-רכב והתבלט כנער זריז ונבון, היודע את מלאכתו ומוכן להגיש עזרה לנהגים שנקלעו למצוקה בכל שעות היום והלילה. זאב היה עליז, אהב לשיר וידע לנגן על גיטרה. הוא רכש בקלות ידידים, שאהבו והרבו לבלות בחברתו. ביוני 1975 התגייס זאב לצה"ל, עבר כמה קורסים כמכונאי-רכב וכנהג-משאית. את תקופת שירותו בצבא הסדיר הוא עשה ברפידים. ביוני 1976, עלה זאב לדרגת רב"ט. בספטמבר 1979 הוא עלה לדרגת סמ"ר, והתחיל לשרת בצבא הקבע באופירה. בשנת 1980, התחתן זאב ובנה ביתו בגבעת-שמואל. כעבור שנה אחת נולד בנו יחידו. במרס 1980 עלה זאב לדרגת רס"ל. כעבור חודשים אחדים הובחנה בו מחלה ממארת. הוא המשיך לשרת בצה"ל גם בתקופת מחלתו. אבל הוצב בתפקיד שהיה מסוגל למלא. ביום כ"ג באב תשמ"ב (12.8.1982) נפטר זאב ממחלתו, אחרי שבע שנות שירות בצה"ל. בן 25 שנים הוא היה במותו. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, הורים, שבע אחיות ושלושה אחים. זאב הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הוא שירת בשירות הקבע כשלוש שנים, בהן מילא תפקידים שונים ומגוונים. ידע לדאוג לפקודיו ולזולתו וגילה יוזמה, מסירות ואחריות בכל תפקידיו. היה חייל שקט ושקול בעל יכולת בהפעלת אנשיו, והיה מסור, מקצועי, ממושמע ומקובל על כל חבריו ומכריו. למרות מחלתו לא נפגעה עבודתו, והוא מילא תפקידו בנאמנות"
