קלפהולץ, שלמה

בן רחל ומשה, נולד ביום כ"ה באלול תרע"ח (2.9.1918) בעיר ביאלה-ביילסקו, פולין, למשפחה חסידית. בהיותו בן שנתיים נתייתם מאביו. למד ב"חדר", ב"ישיבה" וגם בבית-ספר תיכון. כשסיים את לימודיו למד את מקצוע הפרוונות ועזר לפרנס את המשפחה. באין אב תומך, פילס לו לבדו את דרכו הדתית-רוחנית. היה מראשוני המארגנים את קן "השומר הדתי" בעירו, חבר נאמן בתנועה זו במשך עשר שנים וזמן-מה גם שימש ראש הקן. עבד בהכשרה בכפר סלבקוב במשך שלוש שנים והיה בין האחראים וממלאי התפקידים בקבוצת-ההכשרה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה עבר עם קבוצתו לליטא. השתתף בהעברת חברים מעבר לגבול, נתפס וישב בבית-הסוהר. לאחר ששוחרר היה בין מארגני קיבוצי-הכשרה של פליטי "השומר הדתי" בליטא וחבר קבוצת "בדרך". כן שימש כמדריך לקבוצת-הכשרה של חברי "ברית הנוער הדתי", אשר נמלטו מגרמניה והתיישבו בכפר בודה שבליטא ודאג לכל צרכיו של הנוער הזה. בשנת 1941 עלה לארץ דרך ליטא, רוסיה ותורכיה ועם בואו הצטרף ל"קבוצת אברהם" בכפר פינס. נקלט מיד בעבודה החקלאית ובחיי החברה. עם קבוצתו עלה להתיישבות בכפר עציון, היה פעיל בוועדות ובענייני הביטחון במשך שלוש שנים. שלוש שנים שירת כנוטר במשטרת היישובים העבריים. בתקופת-חייו האחרונה עבד כנהג. על אף הפצרת קרוביו להפסיק את עבודתו כנהג ב"תנובה" ירושלים, כדי למעט בנסיעות, לא הסכים להפקיר מקום-עבודה של הקבוצה. היה אדם צנוע וחובב פשטות. חוט של אצילות היה משוך עליו. הוא אהב את החקלאות, שאף לשיפורים בחיי הקבוצה וניחן בתפיסה מהירה. "אנו ממלאים שליחות," היה אומר. היה בשיירת כפר עציון שהותקפה בכביש בית לחם. בשבתו בתא הנהג נפגע מכדור אויב ונפל ביום כ"ח בכסלו תש"ח (11.12.1947). אחיו הבכור יעקב היה ממגיני גוש עציון ונפל עם נפילת כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אישה ובן. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא, עם שאר חללי הגוש, ואחיו ביניהם, למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.