קלכמן (קל), עמירם

בן מרים ויהושע, נולד ביום ו' בתשרי תש"ח (20.9.1947) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "הכרמל" ובבית-הספר התיכון "אליאנס" בתל-אביב. את לימודיו המשיך בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. שתי אהבות היו לעמירם – הים והשמים. הוא אהב פעילות ימית, ובגיל צעיר הצטרף ל"קלוב התעופה" ועסק בדאייה. בשעותיו הפנויות היה מרכיב דגמים של מטוסים. במועדון התעופה גם הכיר את הנערה שעתיד היה לשאת לאשה. עמירם הצטיין בלימודיו בבית-הספר הטכני. לאחר שהשלימם התגייס לצה"ל ושירת כמכונאי-מטוסים בבסיס חיל-האוויר בדרום. אולם הוא לא הסתפק בשירות על הקרקע והחליט לעבור קורס טיס. בנובמבר 1969 הוסמך כטייס. זמן קצר אחרי שסיים את הקורס התחתן ונדד עם אשתו בין בסיסי חיל-האוויר שבהם שירת. עמירם התאמן בהטסת מטוסי "מיסטר" ו"מיראז'". הוא לחם במלחמת יום הכיפורים, עלה בסולם הדרגות והגיע לדרגת רב-סרן כטייס יירוט. ילדיו נולדו בבסיסי חיל האוויר ומילאו את עולמו בשעות הפנאי שלו. הוא היה בעל מסור ואב למופת והירבה לטייל בארץ עם משפחתו. היה רגיש לצורכי הזולת, נאמן לחבריו ומוכן תמיד לעזור להם בעת שנזקקו לו. בשנת 1976 השתחרר מצה"ל והחל לעבוד בתעשייה האווירית כטייס-ניסוי. כשנפתח בחברת "אל-על" קורס טיס אזרחי, הצטרף עמירם לקורס, סיימו בהצלחה ונתמנה קצין ראשון ב"אל-על". אבל בגלל פיטורים בחברה חזר לעבוד בתעשייה האווירית כיועץ לבניית מטוס ה"כפיר". ביולי 1981 נקרא לשירות מילואים. ביום ח' בתמוז תשמ"א (10.7.1981) יצא לטיסת ניסוי מול חוף אשדוד. תוך כדי טיסה הודיע כי המנוע דמם. הוא נטש את המטוס, וחבריו ראוהו צונח בלי שהמצנח נפתח, ובלי שכיסא המיפלט נפרד ממנו. עם כל הציוד הכבד צלל לתוך הים. החיפושים אחריו לא העלו דבר וגופתו לא נמצאה. עמירם השאיר אחריו רעיה, בן, בת, אח ואחות. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.