קלי, יצחק
בנם בכורם של נחמה, ילידת ביירות שבלבנון ושאול, יליד הודו, נולד ביום י"ג באב תשי"ח (30.7.1958) בחיפה. שנות ילדותו היפות עברו עליו במרחבי השדות הירוקים של קריית בנימין. יצחק החל ללמוד בבית-הספר היסודי "שפרינצק", בקרייה ולמד בו עד כיתה ו'. אחר-כך הוא עבר לחטיבת-הביניים בבית-הספר "רוגוזין" בקריית אתא, ובו למד עד כיתה ט'. יצחק היה תלמיד שקט, צנוע וממושמע, שאהב בעלי-חיים וגידל בביתו כלבים וחתולים. את לימודיו התיכוניים השלים יצחק בפנימיה הצבאית שליד בית-הספר "הריאלי" בחיפה, כיוון שהחליט כי דרכו בעתיד תהיה בצה"ל. המעבר לפנימייה הצבאית והלימודים בה היו כרוכים במאמץ רב ובהשקעה רוחנית וגופנית, ויצחק התמודד עם הקשיים בהצלחה. הוא רכש לו כושר גופני מעולה ויכולת סבילות טובה. בפנימייה השתתף יצחק במירוצי שדה ובצעדות רבות. את הפנימייה הצבאית הוא סיים כחניך מצטיין. יצחק גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1976, והתנדב לקורס חובלים. לאחר תקופה מסוימת החליט יצחק כי מקומו בצנחנים. ביחידות הצנחנים הוא עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, ומילא תפקידים של מ"מ וסמ"פ. מהצנחנים עבר יצחק ל"גולני" ומשם לנח"ל המוצנח. תקופת-מה הוא אף הדריך בבסיס הדרכה, ושימש בו כסגן ראש ענף נשק. זמן קצר לפני מלחמת שלום הגליל קיבל יצחק, שהיה כבר מ"פ, תחת פיקודו פלוגת טירונים נח"לאים. הוא השקיע בהם את המיטב שהיה בו והקנה להם, פרט למיומנות לוחמים, גם ערכים כאהבת הארץ, ידיעת הארץ ואהבת הטבע, ערכים שהיה ספוג בהם כל כולו. באמצע תרגיל שנערך באיזור עין גדי עצר יצחק את הפלוגה, והורה להם להסתכל על עדר היעלים שעבר בסביבה. גם למלחמה הוא יצא, כשמגדיר צמחים צמוד לחגורו. יחסו של יצחק לחייליו היה כשל אבא לבניו הצעירים. הוא היטה להם אוזן קשבת וניסה לפתור ככל יכולתו את בעיותיהם האישיות. הדברים הגיעו עד כדי כך, שכמה מאנשי סגל הפלוגה חשבו כי הוא "רך" מדי לחיילים. כשהחלה מלחמת שלום הגליל, הוצאה פלוגתו של יצחק מתפקידי הביטחון השוטף וצורפה לעוצבת "מגן", שעשתה את הדרך ממטולה ועד לפאתי ביירות. ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), נתקל כוח החלוץ של העוצבה במארב סורי ליד עין זחלתא, סמוך למקום הולדת סבו. הטנק המוביל נפגע, ונהגו נהרג. בניסיון חילוץ, שלא עלה יפה, נפל סרן יצחק בקרב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נופלו, הועלה יצחק לדרגת רס"ן. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, ציין שר הביטחון, כי יצחק "היה בעל יכולת פיקוד טובה מאוד, נבון, קצין בעל רמה אישית גבוהה, אחראי מאוד בביצוע משימות", ואילו מפקדו הישיר כתב: "בנכם נפל בניסיון נועז לחלץ פצועים שנפגעו דקות מספר קודם לכן. יצחק היקר ז"ל היה מפקד מאוד אהוב על כל פקודיו ומפקדיו גם יחד, והיה ידוע במזגו השקט והנוח. הוא אהב לעזור למפקדיו ולפקודיו בכל שעה ובכל מצב". עוצבת "מגן" הוציאה לאור חוברת ושמה: "…שביל הדורות", ובה מתוארים חייהם ומותם של נופלי העוצבה ויצחק ביניהם. שמו מונצח ב"קרן הבנים", שליד בית-הספר "הריאלי" בחיפה.
