קליצ’בסקי, יצחק

בן חנה ויצחק. נולד בשנת 1911 בלודז' שבפולין. כנער הצטיין בכישרון המשחק ואף היה חבר בחוג דרמטי בעיר מגוריו. לימים הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובמסגרתה עלה לארץ- ישראל בשנת 1932. בארץ הצטרף למקימי הקיבוץ "במסילה" ויחד עם חבריו תקע בו במי ידיו את יתדות האוהלים הראשונים. לאחר שעשה בקיבוץ כשנה עבר להתגורר בתל אביב כדי ללמוד משחק. לפרנסתו עבד כפועל בניין ועשה חיל בעבודתו. עד מהרה יצא לו שם של פועל אחראי ומסור לעבודתו. בערבים הרבה ללכת להצגות התיאטרונים "הבימה" וה"אוהל". בפרוץ מאורעות הדמים של שנת תרצ"ו הצטרף לאגודת השומרים ונשלח לשמירה בעמק זבולון ובקוסקוס-טבעון. חבריו לשמירה קראו לו "פאנייננקה" (עלמה) שכן היה יפה תואר, שקט ומעודן בהליכותיו. בעיתות הפנאי הירבה להאזין למוסיקה קלאסית בגרמופון שתפס מקום נכבד ברשימת חפציו האישיים. לימים נשלח לשמור ביקנעם ושם פגש בשומר יואש זולר. בעבודתם המשותפת נעשו השנים חברים בלב ונפש ובמילוי תפקידם היו מופת למסירות וחלוציות. שטח השמירה שלהם היה מבודד, רחוק מכל ישוב ומוקף הרים וכך נוח מאוד למארב שודדים ורוצחים. בבוקר יום י"ד באב תרצ"ו (2.8.1936) משבוששו לחזור מן השמירה, יצאו חברים לחפשם ומצאום הרוגים בעמדת השמירה. נתברר כי כנופיה גדולה של ערבים התקיפה אותם והם נהרגו בקרב נגדם. שניהם הובאו לקבורה בקבר-אחים למרגלות הכרמל, ליד בארות המים של יקנעם. כעבור זמן הועברו עצמותיהם למנוחת עולמים בשייח-אבריק.