קלינמן, משה (מושיק)

בן יהודית ואברהם, נולד ביום י"א באדר א' תרפ"ט (21.2.1929) בכפר יחזקאל. משה סיים את בית-הספר היסודי בקרית חיים ובית-הספר התיכוני המקצועי שליד הטכניון בחיפה ואחר-כך למד את מקצוע החשמל. היה חבר תנועת "גורדוניה" ואחר-כך – "התנועה המאוחדת". בתקופת לימודיו הצטרף לגדנ"ע. חבריו תיארוהו: "גבה-קומה, בעל עיני-תכלת ילדותיות ובהירות. יפה- תואר ועדין-נפש. פיזר יופי סביבו והיה מקובל ואהוב בחברתנו, כולו רצון טוב". משה אהב מוסיקה ויסד בקבוצתו ספריית תקליטים. באחד ממכתביו הביתה כתב: "יש לי הרגשה שאני צריך להרבות ולשמוע, כי יכול להיות שיבוא יום שלא אוכל לעשות זאת אם גם ארצה". בנובמבר 1947, לקראת הדיונים באו"ם על עתיד ארץ-ישראל, התגייס לפלמ"ח כחבר ההכשרה המגויסת בקבוצת השרון. בדצמבר 1947 עבר עם קבוצתו לעסלוג'-רביבים. סיים קורס צלפים ואחר-כך קורס מ"כ-צלפים. משה נפצע בכיבוש משטרת עסלוג' ב-15.6.1948, הועבר במטוס לבית-החולים "הדסה" בתל-אביב ומת למחרת ביום ח' בסיוון תש"ח (15.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר יחזקאל.