קליין, יונה (ינוי)

בן גיזלה ואלברט, נולד בשנת 1922 בעיר ביקש, הונגריה. לאחר שסיים שש כיתות בית-ספר, עסק במסחר. עם השתלטות הנאצים על המדינה נלקח למחנה-ריכוז ושם סבל קשות. אחרי השחרור חזר לעיר הולדתו ונפגש עם שרידי משפחתו. הוא עבר לבודפשט ושם נשא אישה ויצא איתה ב"נתיב-הבריחה". הם הגיעו לארץ- ישראל באחת מאוניות-ההעפלה האחרונות, "קוממיות", נכלאו בקפריסין והורשו לעלות בשנת 1948, שנת מלחמת-העצמאות. בחוץ-לארץ לא היה חייל מעודו אולם בארץ התגייס מיד ושירת ביחידת משוריינים בחטיבה 8. הוא השתתף בקרבות לוד, רמלה, לטרון ו"כיס" פלוג'ה. יונה השתתף עם יחידתו בהתקפה השמינית על משטרת עיראק-סואידן, ההתקפה שבה נפלה המצודה בידינו. בקרב זה נפצע קשה ברגלו, התענה שבוע ימים בבית-החולים ונפטר מפצעיו ביום י"ד בחשוון תש"ט (16.11.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות. השאיר אחריו אישה וילדה.