קליין, דב

בן צפורה ופישל. נולד בשנת תרע"ג (1913) בטרנופול שבגליציה, למד באוניברסיטה והיה חבר באגודת "בר-כוכבא". בשנת 1936 עלה לארץ-ישראל. הוא גר ברחובות וחי בקומונה יחד עם שלושה חברים: אריה הכט, דב מינצר ונפתלי רייך. יחד הצטרפו ל"הגנה" והתגייסו לנוטרות, ויחד עבדו בפרדס בהשקאה ובשמירה. "אנו רוצים לחיות ביחד, ואם יהיה צורך גם נמות יחד" – אמרו. ביום ט"ו באלול תרצ"ח (11.9.1938), בעיצומם של מאורעות הדמים בארץ, הצטרפו הארבעה לקבוצת פועלי חברת החשמל כדי להגן עליהם בעבודתם בתיקון קו חשמל. בדרכם ליד מסמיה הותקפו על ידי כנופיה ערבית. המשאית שהובילה את הפועלים הצליחה להימלט אך טנדר הנוטרים נעצר וכל ששת נוסעיו, ביניהם דב ושלושת חבריו, נפגעו ונהרגו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ברחובות. הניח אחות בחיפה ואישה בטרנופול. בחוברת "לזכר החברים בעבודה ובשמירה", שהוציא לאור ועד פועלי חברת החשמל נכתבו דברים לזכרו. שמו גם הונצח בחוברת זיכרון של "כופר הישוב".