קליין, אפרים

אפרים, בן מרים ז"ל ופנחס, נולד ביום ב' בכסלו תרצ"ח (6.11.1937) בסטפנש שברומניה. הוא עלה לארץ בשנת 1949, היה חניך "עליית הנוער" ולמד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון ביפעת. זכרונות הילדות של אפרים היו קשורים באימי המלחמה ומחנות הריכוז. במלחמת העולם השנייה נדד עם אביו מכפר לכפר, עד שנתפסו בידי הגרמנים ונשלחו למחנה ריכוז. הבן ואביו נותרו בחיים ועלו לארץ. את שנות הלימודים הראשונות עשה אפרים במסגרת "עליית הנוער", בקבוצת גבת בשרון. אחרי כן עברה המשפחה ליפעת, שם למד עד גיוסו לצה"ל. אפרים היה חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו וחברותי מאוד. הוא היה חבר ומדריך בתנועת "הנוער העובד", פעיל בגדנ"ע והרבה לעסוק בפעילות חברתית. במשק היה סדרן עבודה וארגן קייטנות וטיולים לילדים בחדשי החופש. הרבה משעות הפנאי שלו הקדיש לאיסוף בולים ונחשב אספן בולים נלהב. אפרים גויס לצה"ל במחצית דצמבר 1955 והתנדב לשרת בנח"ל, במסגרת גרעין שעבר הכשרה במשק יפעת. הוא עבר קורס צניחה והשתלמויות שונות, לחם במערכת "קדש" ושירת בהיאחזויות נח"ל ובהכשרה בקיבוץ גבע. אחרי השחרור מהשירות הסדיר נשא אפרים לאישה את חברתו תמר והקים את ביתו באלומות, משם עברה המשפחה לדגניה ב'. בחיי המשק והקיבוץ היה מהפעילים בענפי החקלאות ובתחומי החברה. במלחמת ששת הימים לחם עם יחידתו, שהבקיעה את דרכה לירושלים דרך לטרון ורמאללה. אחרי כיבוש ירושלים לחם עם כוח הצנחנים, שהונחת בעורף הסורים ברמת הגולן והשלים את כיבושה. במלחמת יום-הכיפורים לחם אפרים עם יחידתו ברמת הגולן. הוא השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים וביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפגע ונהרג מפגיעה ישירה בזחל"ם שלו, בעת טיהור הכפר הסורי חאן ארנבה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בדגניה ב'. השאיר אחריו אב, אישה ושלושה בנים הממשיכים את דרך חייו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין, כי אפרים היה חייל מסור וחבר נאמן, אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק.