קלומר, אליעזר (לזר)

בן אהובה ואפרים, נולד ביום כ"ב בכסלו תר"ץ (24.12.1929) בתל- אביב, בן למשפחה ענייה, מטופלת בילדים וידועת-סבל. תחילה למד בתלמוד-תורה, אחר-כך בבית-ספר לבנים, ולבסוף – בבית- ספר מעורב. בהיותו בן 12 עזב את בית-הספר, כי רצה לעזור לאחיו ולאמו. עבד בתיקון מכוניות בעיר, כשנתיים – כמכונאי מטוסים בלוד, ואחר-כך בתל-אביב, ולבסוף החל לעבוד כנהג ובמסעותיו הכיר את הארץ ועבר אותה לאורכה ולרוחבה. ל"הגנה" התגייס עוד לפני פרוץ מלחמת-העצמאות ומשפרצה – השתתף בפעולות באבו-כביר ובמנשיה. בלילות היה יוצא לקווי- האויב בתפקיד נהג מכונית החבלנים, שעסקו בפיצוץ קני- המרצחים. ב-9.2.1948 התגייס לצבא, עבר אימונים קצרים ונשלח לנגב. באחד הימים, בהובילו אספקה מיישוב ליישוב, עלתה מכוניתו על מוקש והוא לקה בזעזוע-מוח. לאחר מכן הועבר לעבודה בסדנת רוחמה ושם נפגע ברגלו ברסיס פגז בשעת הרעשת המשק. במסגרת חטיבת הנגב השתתף בכיבוש באר שבע, ביר-עסלוג' וכפרים אחרים. ערב כיבוש משטרת עיראק-סואידן חזר מחופשה בבית הוריו אל הנגב, כדי לתקן את כלי-הרכב שעמדו להשתתף בפעולה, ובאותו יום עסק גם בהוצאת מכוניות מקולקלות מקווי החזית. לאחר כיבוש באר שבע נסע במשוריין לסיור בסביבה ונהרג בעלות רכבו על מוקש ליד ניר עם ביום כ"ה בתשרי תש"ט (28.10.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.