קלוגר, אלכס

בן סופיה ושמעון, נולד ביום כ"ד באלול תר"ע (28.10.1910) בעיר פרנקפורט ע"נ מיין, גרמניה. בהיותו בן חמש נתייתם מאביו והתחנך בבית-יתומים. היה תלמיד מצטיין. כשסיים את בית- הספר עבד בבית-מסחר לברזל. עם עליית הנאצים לשלטון חל בו משבר נפשי, הוא הצטרף ל"החלוץ" ויצא להכשרה בדרום גרמניה. ביולי 1934 עלה ארצה והצטרף לקיבוץ גשר. אלכס עבד בעבודות בניין בימי הקמת הקיבוץ בדלהמיה – אשדות יעקב כיום – ובעבודות-חוץ בנהריים. הוא הצליח להעלות ארצה את אמו ודאג לכל מחסורה. באשדות יעקב עבד בכל עבודה, בשנים האחרונות – בחדר-האוכל. היה אדם צנוע ונחבא אל הכלים, מיעט בשיחה ובשאלות. עם זאת היה ער לבעיות הזמן, היתה לו דעה ברורה בכל עניין ולעתים היה מפליא בהערה שנונה ובתשובה קולעת. כאיש הגנה ושמירה שירת למעלה משלוש שנים בשמירה ובנוטרות. כך היה מראשוני הנוטרים במאורעות תרצ"ו, תחילה באשדות יעקב ואחר-כך ביחידה ניידת של נוטרי הגוש, במשמר נע בתל יוסף. שירת במחלקת-חי"ש הראשונה בעמק-הירדן. בעל משמעת, ממלא פקודות במסירות ובדייקנות. במאורעות תרצ"ח עבד בסלילת הכביש ליערות הכרמל. עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת ביחידת פל"ם. השתתף בקרבות עמיר ועין זיתים. באפריל 1948 השתתף בהגנת קיבוץ גשר ובפעולות בלוביה. אחר-כך גויס ליחידת הגוש שהתאמנה ב"כדורי" והשתתף בלחימה נגד הסורים שפלשו לעמק-הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית, תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה, והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. בקרב זה נפל, ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'. השאיר אחריו אישה, אסתר. זכרו הועלה בחוברת "חללינו" של קיבוץ אשדות יעקב.